למה לעשות דוקטורט (אנקדוטה, אבל מעניינת)

אני קורא עכשיו את הספר "לוחמי הסתר" של אפרים לפיד על המודיעין הישראלי. הספר מבוסס על עבודת הדוקטורט של לפיד במדעי המדינה ועל המחקר שעשה על מנת לחבר אותה. הוא קיבל את התואר מאוניברסיטת בר-אילן ב-2016.

לפיד הספיק הרבה מאוד לפני שהתחיל בעבודת הדוקטורט. הוא שירת כמעט 30 שנה בצהל, מהם כמעט 20 במודיעין, כדובר צהל, וכמפקד גלי צהל. הוא עבד בשוק הפרטי ובמגזר הציבורי והתמודד בבחירות לכנסת ולמועצת עיריית תל-אביב.

ברגע מסויים בקריאה, התפלאתי למה לפיד נרשם לתואר שלישי ולמה הוא ביצע את המחקר במסגרת הזו. לא התפלאתי שהוא ביצע את המחקר עצמו ולא התפלאתי שהוא כתב את הספר. אני מבין את העניין שלו בתחום, את הרצון שלו לקבל תמונה כוללת, גם מעבר לאירועים שהוא חווה אישית, ואת התחושה שלו שספר שיסכם את המחקר יהיה מעניין ושתרומתו תהיה משמעותית. ברור לי גם שהוא היה מסוגל לבצע את המחקר ולכתוב את הספר בלי להירשם לדוקטורט. אז למה דוקטורט?

התפלאתי מכיון שחלק גדול מהסיבות העיקריות שמניעות אנשים אחרים ללמוד לתואר שלישי כנראה לא תקפות במקרה של לפיד. הסיבה העיקרית שאנשים לומדים לתואר שלישי היא שהתואר פותח בפניהם אפיקי תעסוקה חדשים, בעיקר מחקר ופיתוח ברמה גבוהה והוראה באוניברסיטאות ומכללות.  לא נראה לי שהסיבה הזאת הניעה את לפיד, שסיים את התואר בגיל 74 בערך. סיבה נוספת היא תואר הדוקטור, שמסמן את מי שנושא אותו כאדם משכיל במידה יוצאת דופן. בהינתן רשימת ההישגים שמעטרת את הקריירה של לפיד, קשה לי להאמין שהוא נרשם לדוקטורט כדי שיקראו לו ד"ר לפיד ולא תא"ל במיל' או מר לפיד.

למזלי, לפיד ענה לי, לפחות באופן חלקי, בהקדמה לספר. הוא כותב "אני מלא תודה והערכה לפרופ' שלמה שפירא על הנחיה מקצועית מסורה ללא ליאות שסייעה לי רבות." כלומר מה שלפיד קיבל מהלימודים לתואר שלישי זו ההנחיה, ואני מניח שהוא מתכוון לעצות, הערות ומשוב ביחס למתודולוגיה, לחוסרים, לניסוחים, וכדומה. לפיד כותב בעצם שהמסגרת הפורמלית (במידה מסויימת) של מחקר אקדמי שיפרה את המחקר ואת התוצרים שלו, כולל הספר, ומודה לשפירא על שהנחה אותו כיצד לפעול בתוך המסגרת.

זה משמח לראות שאדם שעבר את התהליך הזה של לימודים לתואר שלישי מבין את ערכם, גם אם אין לו צורך בתועלת הישירה שמפיקים בדרך כלל מהתואר. אני גם מלא הערכה ללפיד עצמו על האמירה שההנחיה האקדמית סייעה לו. לא הייתי מופתע אם בהינתן הניסיון המקצועי שלו, הוא היה סבור שאינו זקוק לעיצה מאיש כדי לבצע מחקר כזה ולכתוב את הספר. העובדה שאדם  מנוסה בשנות השישים והשבעים לחייו עדיין סבור שיש לו מה ללמוד וממי ללמוד היא יפה ומעידה על הלומד לא פחות משהיא מעידה על תוכנית הלימודים ועל המנחה.

הספר מעניין מהרבה היבטים; זו אנקדוטה צדדית לגמרי. אבל שאר ההיבטים המעניינים של הספר לא קשורים לכאן.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • סטודנט מס6גר  ביום 13 באוקטובר 2017 בשעה 15:32

    נגעת בי בול.
    גם אני מתלבט האם לעשות דוקטוראט שאיש לא יקרא או ללכת ישר לספר הפופולרי שישמש רבים.
    ונראה לי שיש משהו בתהליך כתיבת הדוקטורט ששווה את זה

  • מאי  ביום 14 באוקטובר 2017 בשעה 00:07

    יפה ומדויק.
    וגם – הזדמנות לדיון במתח ובהבדל שבין החוג למדעי המדינה לבין ה"מכונים לבטחון לאומי" למיניהם באוניברסיטאות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: