רבים נושאים את עיניהם לאוניברסיטאות האמריקאיות המובילות, ומידי פעם נשמעות קריאות לאמץ היבט זה או אחר שלהן, כדי שנדמה להן ונגיע לרמתן (לאחרונה בגלל שביתת המרצים, ובשנה שעברה במסגרת הדיון הציבורי על מסקנות ועדת שוחט). למרבה הצער, חלק גדול מההצעות הללו מובאות על ידי אנשים שיש להן הבנה מועטה ביותר לגבי מבנה ותפקוד האוניברסיטאות האמריקאיות.
אז הנה כמה עובדות מהותיות לגבי האוניברסיטאות האמריקאיות שאולי לא ידעתם:
- הן פרטיות בדיוק כמו האוניברסיטאות בארץ, לא פחות ולא יותר. הן לא פועלות למטרות רווח אלא הן מוסדות שלא לכוונת רווח (מלכ"ר, כלומר עמותה או אגודה עותומנית, שזה בערך אותו דבר כמו עמותה). גם האוניברסיטאות בארץ הן מלכ"רים (אני חושב שאוניברסיטת תל-אביב היא אגודה עותומנית, מאיזושהי סיבה היסטורית). אם הארוורד או סטנפורד מרוויחות המון, אף אחד לא משלשל את הרווחים לכיסו. אין בעלים ואין בעלי מניות. לא בישראל ולא באוניברסיטאות האמריקאיות המובילות. המובן היחיד שבו ניתן לומר שהאוניברסיטאות האמריקאיות יותר "מופרטות" הוא היעדר פיקוח ממשלתי על שכר הלימוד ועל שכר העובדים.
- הן זוכות למימון ממשלתי אדיר, בעיקר דרך מענקי מחקר גדולים. ב-MIT (ואני מניח שבכל האוניברסיטאות האחרות), חצי מכל מענק מחקר הוא תקורה, כלומר רק חצי מהמענק מושקע ישירות במחקר הממומן, והשאר מממן את האוניברסיטה באופן כללי (והיא יכולה לעשות איתו מה שהיא רוצה). בארץ התקורה קטנה בהרבה (נדמה לי ש-15 אחוז).
- ללמוד בהן עולה בסביבות 50 אלף דולר לשנה, ותואר ראשון לוקח ארבע שנים. תכפילו. ב-MIT המספר המדוייק הוא $48,200, וזה כולל שכר לימוד והוצאות מחיה (סטודנטים לא גרים בבית). האוניברסיטה עוזרת לרוב הסטודנטים (בעצם למשפחות שלהם) לעמוד בהוצאה הזו דרך מלגות והלוואות, אבל ההוצאה היא עדיין עצומה.
- יש להן קרנות עומדות בהיקפים דימיוניים, בעיקר מתרומות של בוגרים. הקרן של MIT היא 10 מיליארד דולר, והיא השישית בגודלה. להרוורד יש יותר מ-34 (מיליארד), לסטנפורד יותר מ-17, ולפרינסטון, ייל, ולאוניברסיטה של טקסס יותר מ-15. יש לפחות 69 אוניברסיטאות בארה"ב עם קרן של יותר ממילארד דולר.
- לשם השוואה, ההקצבה הממשלתית להשכלה גבוהה בארץ היא בערך 5.5 מילארד שקל לשנה, והתקציב השנתי של אוניברסיטת תל-אביב הוא בערך מיליארד וחצי שקל. מספר חברי הסגל בתל-אביב וב-MIT הוא דומה (בערך אלף), אבל בתל-אביב יש פי שלושה יותר סטודנטים (30 אלף לעומת עשרת אלפים).
- גם האוניברסיטאות האמריקאיות מעניקות קביעות לחברי הסגל, ואינן מפטרות חברי סגל קבועים שנראים או נחשבים לא פרודוקטיביים (או שהם באמת לא פרודוקטיביים).
מה המשמעות של העובדות הללו? המשמעות היא שגם אם מחליטים שכדאי שהאוניברסיטאות בארץ ידמו יותר לאוניברסיטאות המובילות בארה"ב,
- המשמעות העניינית היחידה של הפרטת האוניברסיטאות בארץ הוא הסרת הפיקוח הממשלתי על שכר הלימוד ושכר העובדים באוניברסיטאות;
- צריך יהיה להמשיך לקיים מימון ממשלתי מסיבי של ההשכלה הגבוהה, כמו בארה"ב,
- להעלות את שכר הלימוד בסדר גודל,
- ולהקטין משמעותית את מספר הסטודנטים.
נכון שהאוניברסיטאות הללו מעולות, ושאנחנו בארץ צריכים לשאוף להשתפר (כולם צריכים). אבל המחשבה שאיזשהו quick fix, שינוי קטן אבל מכריע, יביא את האוניברסיטאות בארץ להיות ממש כמו הארוורד ו-MIT, היא מחשבה ילדותית.
החיים באקדמיה 