יש המון דיונים על שימוש בטכנולוגיה לשיפור הוראה ולמידה ועל דרכים שבהן הטכנולוגיה פוגעת אולי בלמידה (למשל שימוש בטלפונים בזמן שיעור). אבל יש מפגע למידה שלא זוכה להתייחסות בכלל: ה-"דרייב". אותו "דרייב" הוא מאגר קבצים גדול שמועלים על ידי תלמידי חוג באוניברסיטה לשירות ענן באופן שהם נגישים לכל התלמידים/ות. לתלמידי מדעי המחשב באוניברסיטת תל-אביב יש דרייב כזה, אבל נראה לי שיש מאגרים כאלה לתלמידים של הרבה חוגים בהרבה אוניברסיטאות ומכללות.
הנה למשל הדרייב של מדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב:
איזה חומרים יש שם? מצגות מהרצאות ותרגולים, סיכומים, תרגילים, בחינות, מחברות בחינה (כלומר פתרונות), פתרונות של תרגילים, ועוד. חלק מהחומרים אינו מזיק, אבל חלק מזיק מאוד. חומרים שאין נזק באחסון והפצה שלהם כוללים למשל מצגות שסגל הקורס מחלק בעצמו לסטודנטים באתר פומבי. זה המצב למשל לגבי המצגות של הרצאות בהקורס "תוכנה 1" שהעברתי כמה פעמים. המצגות מועלות ממילא לאתר הקורס, שנגיש לכל. המצגות בדרייב אינן מועילות, אבל אולי אם סגל הקורס יאבד מצגות ישנות או יחליט שאין טעם להפיץ אותן (כרגע מופצת גם כל ההיסטוריה של הקורס), הדרייב ישמש מעין ארכיון לחומרים שפעם לפחות היו פומביים.
פתרונות תרגילים בתוכנה 1 בדרייב. הספריות מכילות את קבצי הקוד שצריך לפתח.
החומרים הכי מזיקים הם פתרונות של תרגילים ומבחנים ופתרונות מבחנים שלא פורסמו על ידי צוות הקורס. אני אסביר בפירוט את המקרה של פתרונות של תרגילים.
נניח שמפתחים קורס חדש או מעדכנים את החומר של קורס קיים, ונניח שסגל הקורס יצר סדרה של תרגילי בית טובים. במושג "טובים" אני מתכוון שפתרון התרגילים מסייע ללומדים/ות להבין את החומר ו/או לרכוש מיומניות שהקורס אמור להקנות, ושהם ממוקדים וברורים. הלומדים והלומדות פותרים את התרגילים, עוזרי/ות הוראה בודקים אותם ונותנים/ות ללומדים/ות משוב, וציוני התרגילים מהווים חלק מהציון הסופי.
אם לתלמידי המופע הבא של הקורס אין גישה לפתרונות של המופע הראשון, אפשר להשתמש בתרגילים שוב בדיוק באותה דרך. אפשר גם לעשות שיפורים קטנים לתרגילים שנמצאו בהם בעיות במופע הראשון ובמידת הצורך להחליף תרגילים שהתבררו כלא מוצלחים (למשל שדרשו הרבה עבודה על היבט שולי של החומר, או על משהו שאינו בחומר בכלל). העומס על סגל הקורס נמוך יותר מאשר במופע הראשון, אבל זה שגרתי ותקף לא רק לתרגילים; גם מצגות או מערכי שיעור אין צורך להכין שוב מאפס, אלא אפשר רק לעדכן או למחזר.
מצד שני, אם לתלמידי המופע הבא יש גישה דרך הדרייב לפתרונות שקיבלו ציון גבוה, כולם בבעיה (גם הסטודנטים/יות). מה האפשרויות ומה ההשלכות שלהן?
- אפשר להתעלם מהדרייב, לתת את אותם תרגילים, לבדוק אותם, ולכלול את ציון התרגילים בציון הסופי. זו אפשרות גרועה מאוד, מכיון ששקלול התרגילים בציון הסופי נותן תמריץ לעיין בפתרונות בדרייב (כדי למקסם את הציון), ובה בשעה הופך את הציונים לפחות מהימנים (כי חלק מהתלמידים עיינו בדרייב וחלק לא).
- אפשר לתת את אותם תרגילים, אבל לא לשקלל את ציון התרגילים בציון הסופי. פה הבעיה היא שהתמריץ לפתור את התרגילים נעלם, ולפחות במדעי המחשב, יש הרבה מקרים שהתועלת ללומדים/ות מפתרון התרגילים חורגת בהרבה מהתרומה של תהליך הפתרון לציון הבחינה. כלומר, לפעמים מי שפתרה את התרגילים תצליח בבחינה הרבה יותר ממי שלא פתר, אבל יש מקרים שבהם התרגילים מועילים לרכישת מיומניות שקשה לבדוק בבחינה, כמו מיומנויות תכנות, מציאת תקלות בתוכנה, ועוד. בנוסף, המבנה של הציון הסופי נפגע; השימוש רק בציון הבחינה מונע שקלול של הערכת המיומנויות המדוברות, והוא מוטה לכיוון יכולות פחות חשובות לאנשי מקצוע בתעשיה (הם/הן לא מתכנתים במחברת בחינה ולא צריכים לפתור 5 בעיות שונות בשלוש שעות, בלחץ זמן)
- אפשר לפתח תרגילים חדשים שהפתרונות שלהם לא זמינים ללומדים/ות, לא בדרייב ועדיף שלא בשום מקום אחר. יש קורסים שבהם זה לא כל כך קשה, אבל יש גם הרבה מאוד קורסים שבהם אי אפשר להמציא כמות אינסופית של תרגילים טובים וממוקדים. בקורסים כאלה, אחרי כמה מופעים התרגילים עלולים לההיפך ללא ממוקדים, אזוטריים, ועוד כל מיני צרות. הסיטואציה שאני מתאר היא לא מדומיינת; זה קורה. לפני כמה שבועות סיפר לי עמית שבנו למד באוניברסיטה (אחרת) קורס שיש לו גרסה מקוונת, ושהבן למד את הגרסה המקוונת לפני שלקח את הגרסה הרגילה. הוא נהנה מאוד מהתרגילים בגרסה המקוונת, אבל סבל מהתרגילים בגרסה הרגילה, שהיו אחרים. כאשר שאל את המתרגל למה לא משתמשים בתרגילים מהגרסה המקוונת, התשובה היתה "כדי למנוע העתקות", כלומר העתקות מהדרייב. הקורס האוניברסיטאי מטיל תרגילים לא הכי מוצלחים כדי להתחמק מהפתרונות בדרייב.
יש גם קורסים שבהם יש בעיה דומה בבחינות. במשך כמה שנים לימדתי את הקורס "מערכות הפעלה". סוג אחד של שאלות בחינה, מוצלח מאוד (בודק הבנה של החומר ברמה שמאפשרת פתרון בעיות), היה מבוסס על תיאור מצב של מערכת מחשב שיש בה בעיה, למשל ביצועים גרועים. מתוך תיאור המצב והבנת החומר התלמיד/ה צריכ/ה להבין מה גרם לבעיה ולהציע פתרון. ניסיתי לקיים בחינות באופן שהבחינות והפתרונות לא יעלו לדרייב, אבל האוניברסיטה לא תמכה בזה באופן מספק (להרגשתי). ניסיתי להמציא בעיות חדשות מאותו סוג, אבל בשלב מסויים התייאשתי וביקשתי ללמד קורס אחר שקל יותר להמציא בו שאלות בחינה מקוריות (תוכנה 1).
למי שקשה לו להבין את הסיטואציה, אני מציע לחשוב על לימודי מכונאות, למשל (אני לא מכונאי ואני מקוה שהדוגמה מדוייקת אם כי אין לי מושג אמיתי אם זה המצב או לא). אפשר ללמד איך מערכות הרכב פועלות ולבדוק את ההבנה בבחינה עם שאלות שמתארות מצב תקלה, נאמר מכונית שמשמיעה קולות חריקה בשעת סיבוב חד. מי שמבין איך פועל רכב אמור להיות מסוגל להבין ממה נובעת תקלה כזאת ואיך לתקן אותה. אבל גם מי שראה את השאלה והתשובה בדרייב יכול לענות באופן סביר, גם אם הוא לא יודע להבחין בין מכונית וסוס עץ. לימוד שאלות ותשובות בנושא הזה מהדרייב מאפשר לעבור בחינה במכונאות בציון טוב, אבל לא עוזר כמעט בכלום לרכוש את ההבנה הדרושה לתיקון רכב. בקורסים כמו מערכות הפעלה המצב דומה.
אני לא יכול לחשוב על שום תועלת אמיתית שמושגת על ידי העלאת פתרונות של תרגילים לדרייב, וגם לא על תועלת מהעלאת בחינות ופתרונות לדרייב בקורסים שבהם רצוי שהבחינות יהיו חסויות. כמובן שתלמידים צריכים חומרי למידה, והם בהחלט עשויים לכלול תרגילים פתורים ובחינות פתורות. אבל את החומרים הללו צריך לספק סגל הקורס, תוך הימנעות כמובן מאספקת חומרים שפוגעים בתהליך הלמידה (כמו פתרונות לתרגילים שמתכוונים להטיל). אם בקורס מסויים יש מחסור בחומרי למידה, הדבר צריך להיפתר בדיאלוג בין הלומדים/ות והסגל, ולא באגירה של חומרים שמזיקים בסופו של דבר ללומדים עתידיים.
הדרייב מחק את אי השוויון בין סטודנטים "מקושרים", כלומר שמכירים מישהו שלמד את אותם קורסים לפני שנה או שנתיים ויכול להעביר חומרי למידה, ובין סטודנטיות/ים שאינן מכירות איש במחזורים שמעליהם. אבל יחד עם המחיקה הזאת, הדרייב מחק את האפשרות של סטודנטים/ות לחוות בפעם הראשונה את מה שקודמיהם כבר חוו ולהתמודד עם אותם אתגרים שקודמיהם התמודדו איתם בלי להציץ בפתרונות. למידה והוראה אפקטיבית יכולות להתבסס במקרים רבים על חוויות כאלה.
הפתרון לבעיה שמציב הדרייב צריך להיות מורכב מהסרה של חומרים מזיקים מהדרייב ומאמנה מפורשת ומוסכמת בין סגל ההוראה ובין הסטודנטים/יות לגבי חומרי למידה. הסגל צריך לספק חומרי למידה ראויים ואילו הסטודנטים צריכים להימנע מהעברת חומרי למידה מזיקים לבאים אחריהם.
סטודנטים וסטודנטיות: הדרייב הופך את התרגילים שלכם ליותר קשים ופחות ממוקדים, מונע אפשרות לשימוש בתרגילים שעברו שיפורים במהלך כמה מופעים של קורס, וגורם נזק דומה לבחינות (ומצטרף לנזק שגרם וגורם בהקשר זה חוק זכויות הסטודנט). בקורסים שבהם לא מעדכנים את התרגילים והבחינות, הדרייב מפתה להציץ בפתרונות ומקשה עליכם בכך ללמוד. הדרייב גם הופך את הציוינים לפחות מהימנים. הדרייב הוא שימוש מזיק בטכנולוגיה.
כדאי לתקן.
החיים באקדמיה 