כבר כמה שנים אני מלמד קורס לתואר שני בשם "חישוב מדעי". הקורס מתאים לדעתי גם כקורס בחירה לתואר ראשון והרישום לקורס היה תמיד פתוח לתלמידי תואר ראשון. מדי פעם נרשמו אליו סטודנטים לתואר ראשון, אבל לא הרבה. בשנה שעבר לקח את הקורס רק תלמיד תואר ראשון אחד.
סברתי שיתכן שהעובדה שהקורס מופיע ברשימת הקורסים לתואר שני מרתיעה סטודנטים לתואר ראשון, שבהחלט מסוגלים לקחת את הקורס. החלטתי לנסות להגדיל את מספר תלמידי תואר ראשון בקורס על ידי מתן מספר נוסף לקורס, מספר של קורס בחירה לתואר ראשון (באוניברסיטת תל-אביב לכל קורס יש מספר, ומהמספר אפשר לדעת לאיזה תואר הקורס מיועד). אני הייתי מקבל כמובן קרדיט הוראה על קורס אחד, אבל ברשימת הקורסים היו מופיעים שניים, באותה שעה, באותו מקום, ועם אותו שם. מספרי קורס נפרדים לתואר ראשון ושני גם היו מאפשרים לבחון את שתי האוכלוסיות באופן שונה, מה שהיה פותר בעיה שנוצרה בקורס בשנת הלימודים האחרונה בשל תקנות נוקשות לגבי בחינה של תלמידי תואר ראשון.
ביקשתי לרשום את הקורס תחת המספר הקיים וגם תחת מספר חדש. מזכירות הסטודנטים של הפקולטה סירבה, בטענה שתלמידים עלולים להירשם לקורס פעמיים, פעם אחת תחת כל מספר (אולי בשני תארים שונים ואולי אפילו במסגרת אותו תואר). עניתי שאפשר לאסור על קבלת קרדיט בשני הקורסים, ושיהיה קל לאכוף את הכלל כי אני מלמד את שניהם ומכיר את התלמידים שלקחו אותם (זה בדרך כלל קורס לא גדול). הצעתי לא התקבלה.
בדקתי עם ראש החוג היוצא וראש החוג הנכנסת שלנו האם הבקשה שלי מקובלת עליהם. היא היתה מקובלת על שניהם. הם שוחחו עם מזכירות הסטודנטים, והמזכירות שוב סירבה. המזכירות הציעה פתרון להם שהם ראו אותו כפשרה, של רישום הקורס תחת מספר אחד, אבל של תואר ראשון. לא רציתי בשום אופן לבטל את המספר של תואר שני (הקורס מכין תלמידים למחקר בהנחייתי ולכן חשוב לי מאוד שתלמידי תואר שני ירשמו אליו). בנוסף, ההצעה הזו היתה מאפשרת לכל מי שלקח את הקורס תחת המספר הקיים לקחת אותו שוב. כלומר את האיסור על הקרדיט הכפול והבדיקה ממילא היה צריך לעשות. לא קיבלתי את ההצעה.
בזה פחות או יותר הסתיים העניין. הקורס עם המספר הקיים יפתח השנה, אבל הוא נסגר לרישום לתלמידי תואר ראשון, על מנת למנוע את בעיית הבחינה. חבל לי שהמזכירות לא אפשרה לשפר את הזמינות של קורס לתלמידים ולהגמיש את המבנה שלו (מבחינת צורת הבחינה של כל אוכלוסיה). התוצאה היא הקטנת הזמינות של קורסים לתלמידים; הקורס הזה היה צריך להיות מוצע לתלמידי תואר ראשון, אבל הוא לא. קשה לי גם להבין מדוע המזכירות מסרבת לבקשה שגם ראשי החוג תומכים בה. שיהיה.
החיים באקדמיה 
תגובות
מוזר, אני לימדתי בסמסטר שעבר קורס לתואר שני ולא הייתה שום בעיה להכניס לתוכו תמידי תואר ראשון
אין בעיה לרשום תלמידי תואר ראשון לקורס תואר שני. אבל אצלנו החליט מישהו, שאם בקורס יש תלמידי תואר ראשון, חייבים לקיים בו בחינה בכיתה. הקורס הזה לא מתאים לבחינה בכיתה ובעבר נתתי בו ציונים על סמך בחינת בית (כלומר לתלמידים היה שבוע לענות לשאלות וגישה למחשב, ולא שלוש שעות בלי גישה למחשב). בשנה שעברה היה צריך לקיים בחינה בכיתה בגלל שבקורס השתתף תלמיד אחד מתואר ראשון. החלטתי שזה לא מצב טוב ולכן ביקשתי מה שביקשתי. מספרים נפרדים היו מאפשרים לקיים מבחן בית לתלמידי תואר שני ומבחן בכיתה (בלית ברירה) לתלמידי תואר ראשון.
עשו אצלנו פטנט כזה פעם במחלקה לספרות: נתנו בחינת כיתה עם חומר פתוח וכן העבירו "שאלות הכנה" מראש לפני המבחן (נניח שבוע מראש). הכינו התלמידים מראש תשובות בבית, הביאו עמם את החומר למבחן בחומר פתוח ושלוש שעות ישבו והעתיקו את מה שהכינו כמבחן בית לתוך מחברות הבחינה. נפתרה הבעיה.
תודה. בהחלט פתרון מעשי.
סיפור מדהים. למי כפופה מזכירות הסטודנטים? לדיקאן?
המזכירוּת כפופה לראש מנהל הפקולטה, שכפופה לדיקאן, אבל אני לא חושב שהדיקאן היה מעורב. שוחחתי על הבעיה עם ראש מנהל הפקולטה השבוע, והיא טענה שמי שלא יסכים לרישום של קורס אחד תחת שני מספרים היא המזכירות האקדמית. אז כנראה שהבעיה שם.
אמנם הודעה באיחור רב, אבל: הייתם יכולים למרוד. ראש החוג מגבה אותך? בחרו בעצמכם מספר קורס שאינו בשימוש, הודיעו בפרסומים עצמאיים על פתיחת הקורס, והעמידו את המזכירות האקדמית מול עובדה מוגמרת. תאמו זאת מראש מול אגודת הסטודנטים (ואולי גם ארגוני העובדים), כדי להבהיר את מניעיכם ולמנוע הפתעות לא-צפויות שייתקלו בעוינות מצדם. ואז, נראה אותם עומדים מול סטודנטים שנרשמו ודורשים הכרה בקורס שלהם. למהדרין במצווה אפשר לקחת את כל התלמידים בקורס יום אחד לבוא לשעת הקבלה של המזכירות האקדמית, יחד איתך ועם המתרגלים, ולראות איך הפקיד/ה שם מסביר ל-20 איש את ההסברים הבירוקרטיים הפוציים שלו/ה.