התוכנית לקליטת מדענים: מי מצויין וכמה הוא ישתכר?

באמצע מרץ הממשלה החליטה להקצות תקציב משמעותי לטובת החזרת מדענים ישאלים מחול (The Marker, ynet, גלובס). המנגנון אמור להיות מבוסס על הקמת 30 מרכזי מצויינות בנושאים ספיציפיים באוניברסיטאות.

המאמר בגלובס מאיר נקודה בעייתית בתוכנית. המאמר הזה מביא בהרחבה מדבריו של מנואל טרכטנברג, יו"ר ות"ת (הועדה לתקצוב ותכנון, שאחראית על תקציב ההשכלה הגבוהה הציבוית בישראל). הבעיה נובעת ממתח בין שני מרכיבים בתוכנית. המרכיב הראשון הוא שאיפה שהשכר של המדענים שיאיישו את המרכזים הללו לא יהיה קשור להסכם השכר הקיבוצי של המרצים באוניברסיטאות (ההדגשות שלי):

טרכטנברג אומר, כי משימתו של כל מרכז מצוינות תהיה לספק תשתיות מחקריות, אולי בסדר גודל של מיליון שקל לחוקר חדש, ולתגמל את מדעניו באופן דיפרנציאלי. "אנו שואפים שלמרכזי המצוינות יהיה מרחב תמרון בתחום התגמול המחקרי", הוא אומר. "אי-אפשר להיצמד לסולם השכר של איגוד מקצועי שבו כולם שווים. רק תגמול מתחרה יחזיר לישראל את כוכבי העל, את הצעירים המבטיחים באמת". מרכזי המצוינות האלה יוכלו לשמש גם בסיס להקמת בתי"ס לתארים גבוהים (Graduate schools) במתכונת שקיימת בארה"ב, אומר הפרופ`.

לא ברור לגמרי למה טרכנטברג התכוון בדברים הללו, משום שיש בהם סתירה פנימית: המשפט המודגש השני אינו נכון לגבי הסכם השכר של המרצים. מרצים באותה דרגה (מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר, ופרופסור) לא מרוויחים כולם אותו דבר. יש ארבע תוספות דיפרנציאליות שונות, שלחלק מהן יש מדרג פנימי. מרצים שעומדים בתנאים מסויימים זוכים (1) תוספת זמן מלא, (2) תוספת קריטריונים, (3) תוספת מחקר למי שמנהל מחקר מקרן ציבורית, (4) תוספת מחקר למי שמנהל מחקר עבור חברה מסחרית. אולי טרכנטברג התכוון שהכללים הללו יוחלו גם על מדענים שיועסקו במרכזים החדשים, ואולי הוא התכוון שהם לא יהיו חלק מההסכם הקיבוצי בכלל.

אם טרכטנבג התכוון שהמדענים במרכזים לא יהיו חלק מההסכם הקיבוצי, מרכיב אחר של התוכנית ייצור בעיה משמעותית:

גלובס: מיהו מצוין?

טרכטנברג: "בישראל יש ניסיון רב מאוד בהליכים של קביעת הישגיות מקצועית. אנו עוסקים בהליכי שיפוט כל הזמן. זו תמצית החיים של האקדמיה. עלייה בדרגה, פרסים, פרסומים, מדידת איכות – כל העיסוקים הללו הם חלק לא טריוויאלי של האנרגיה האקדמית בכל מקום, גם בישראל. אנחנו נדע לנפות את המועמדים ולמצוא את הטובים ביותר."

כשטרכטנבג אומר כאן "אנחנו", הוא מתכוון לחברי הסגל באקדמיה בישראל כיום. הוא צודק שאנו עוסקים בהליכי שיפוט כל הזמן, ושנדע למצוא מדענים מצויינים מבין אלא שרוצים לחזור. (אני לא מתכוון שאין טעויות בשיפוט הזה, ואני לא חושב שטרכטנברג התכוון לזה; תמיד יש אפשרות לטעות; אבל באופן כללי המנגנון עובד טוב). אבל כל מי שיצטרך לקבל החלטות בנוגע לגיוס מדענים למרכזים האלה, לפחות בהתחלה, הם חברי הסגל שהם חלק מההסכם הציבורי והשכר שלהם נקבע על ידי משא ומתן של איגוד מקצועי. אני חושב שחברי הסגל הללו ישמחו לסייע בהקמת המרכזים החדשים אם המדענים שמועסקים בהם יצטרפו לאיגוד המקצועי של חברי הסגל, אבל אני לא בטוח שחברי הסגל הקיימים יתגייסו לשפוט מועמדים למרכזים שהמועסקים בהם לא יהיו חלק מההסכם הקיבוצי.

מספר המדענים המתוכנן במרכזים החדשים הוא משמעותי, בין 500 ל-1000 לפי הפרסומים בעתונים. זה מספר מאוד משמעותי ביחס למספר חברי הסגל באוניברסיטאות כיום. בתל-אביב יש פחות מ-1000 חברי סגל, וכל המרכזים הללו יתחלקו בין 7 אוניברסיטאות. כך שהתוספת לכל אוניברסיטה תהיה משמעותית. האפשרות שמספר גדול של חוקרים יצטרפו לאוניברסיטה במסלול שאינו חלק מההסכם הקיבוצי מדאיג הרבה מחברי הסגל הקיימים, ולכן לא בטוח שהם יתרמו את כישורי השיפוט שלהם לבחירת מדענים למרכזים.

אני מקווה שהמדענים שיצטרפו למרכזים יהיו חלק מחברי הסגל המאוגדים, ושהם יזכו לאותו שכר דיפרנציאלי שאנו זוכים לו במסגרת ההסכם הקיבוצי. אם ות"ת חושבת שהשכר הזה לא ראוי, היא מוזמנת לתקן אותו 🙂

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אסף  ביום 28 באוקטובר 2010 בשעה 00:56

    אני דווקא בטוח שיהיו חברי סגל מקומיים ש"יסכימו" לשמש וועדת קבלה למצטרפים החדשים. ואני בטוח שייספקו להם סיבות דיפרנציאליות מצויינות לעשות כן. ממתי אחדות השורה באקדמיה היא ערך עליון בעיני הסגל? בסך הכל צריך שכמה בכירים יעברו אל המרכז החדש, ומשם כבר יתחיל התהליך.

    אני לא אומר את זה כי זה ראוי בעיני. אני פשוט חושב שאם הכסף והוועדה רוצים את זה ככה, יהיה קשה עד בלתי אפשרי למנוע זאת.

    • Sivan Toledo  ביום 28 באוקטובר 2010 בשעה 07:37

      השאלה מה יקרה נפתרה מאז שכתבתי את הפוסט: החברים במרכזי המצויינות הם חברי סגל שמועסקים באוניברסיטאות במסגרת ההסכם הקיבוצי. זה הוברר בקול הקורא להקמת מרכזי המצויינות. אולי אתה צודק שאם ות"ת היתה מנסה ליצור מסלול העסקה חדש היא הייתה מצליחה, אבל בסופו של דבר היא לא ניסתה לעשות שום דבר כזה.

  • אסתי ממליצה  ביום 31 באוקטובר 2010 בשעה 21:14

    מעניין מאד. הכנסת אותנו אל עולם התמריצים-שכר האקדמי המדורג.
    מומלץ אצלי במאמרים
    http://hamimlatsim.blogspot.com/2010/10/511-111.html

    אסתי.

  • ליאור שפירא  ביום 27 ביולי 2011 בשעה 11:24

    מהמידע שלמדתי מהעיתונות והאינטרנט, ומשיחות עם חברי סגל באוניברסיטת תל אביב הבנתי שבמרכזים הללו יהיו אומנם רק חברי סגל. הדבר אומר שחוקר יכול לעבוד במרכז מצוינות רק אם הוא כבר מצא תקן והתקבל באחת האוניברסטאות המובילות. מאחר ולאונ' לא מתכננים להוסיף תקנים במספרים גדולים, לא ברור לי כמה חוקרים מצטיינים באמת יוכלו לחזור בדרך זו. למעשה, מה שאני מסיק מן העניין, הוא שמרכזים אלו הם פשוט דרך נוספת לתת תגמול וגרנטים לחברי סגל קיימים ולא יקיימו את המטרה לשמם הוקמו. אני בטוח שחברי הסגל במרכז ישמחו לגייס חוקרים חוזרים לתקופה מוגבלת במסגרת פוסט-דוקית זו או אחרת. אני לא חושב שהרבה אנשים יתפתו לכך, משכורת נמוכה וזמניות גבוהה.

    • Sivan Toledo  ביום 27 ביולי 2011 בשעה 11:36

      אני חושב שהבנת נכון לגבי העובדה שמרכזי המצויינות מאויישים בחברי סגל שכבר יש להם משרה באוניברסיטה. אבל אני לא חושב שהמטרה של מרכזי המצויינות היא רק לתגמל ולתת מענקי מחקר לחברי סגל קיימים. להבנתי, המרכזים הללו גם מממנים את המשכורת של חברי הסגל שחברים בהם, ובכך משחררים את האוניברסיטה מהצורך לשלם את המשכורת מהתקציב הרגיל שלה. זה משפר קצת את המצב התקציבי באוניברסיטאות (למשך השנים שבהן המרכזים יפעלו) ואולי מאפשר להן לשכור חברי סגל נוספים. אני חושב שהמשכורות הללו הן רוב הכסף שמועבר דרך המרכזים.

      • ליאור שפירא  ביום 27 ביולי 2011 בשעה 11:40

        אני מקווה שאתה צודק ומניח ש"הזמן יגלה הכל". אני הייתי בטוח שהמודל יהיה דומה למקס-פלנק בגרמניה, מרכזי מחקר הקשורים רק בצורה רופפת לסגל האונ', בהן אפשר לקבל מינוי לפרק זמן ארוך יחסית (5-6 שנים) בהן יש לך חופש מחקר עם תנאים הולמים. נראה שזה לא כך, אני מקווה שנראה בשנים הקרובות אפשרות אמיתית לחוקרים צעירים להשתלב במחקר בארץ.

טרקבאקים

  • מאת שיר סיום בשני קולות | העוקץ ביום 31 במרץ 2011 בשעה 13:58

    […] התוספת התקציבית שתיפרש על פני שש שנים תאפשר הקמה של 30 מרכזי מחקר חדשים, קליטה של כ-2,000 אנשי סגל והכפלת קרן המחקר. בכל אמת מידה זו תוספת גדולה ונחוצה למערכת ההשכלה הגבוהה, שאמנם מכניסה לשורותיה יותר סטודנטים מאי פעם אבל משילה מעליה כבר כמה שנים אנשי סגל ותקנים, ציוד ישן ותשתיות. אם כן, האם זה החלום הרטוב של האקדמאים? או שזה בעצם תרגיל קבורה מתוחכם, כמו שהזהירו אותנו חברים? […]

  • […] התוספת התקציבית שתיפרש על פני שש שנים תאפשר הקמה של 30 מרכזי מחקר חדשים, קליטה של כ-2,000 אנשי סגל והכפלת קרן המחקר. בכל אמת מידה זו תוספת גדולה ונחוצה למערכת ההשכלה הגבוהה, שאמנם מכניסה לשורותיה יותר סטודנטים מאי פעם אבל משילה מעליה כבר כמה שנים אנשי סגל ותקנים, ציוד ישן ותשתיות. אם כן, האם זה החלום הרטוב של האקדמאים? או שזה בעצם תרגיל קבורה מתוחכם, כמו שהזהירו אותנו חברים? […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: