העתקות וטיפול בהן

 בסמסטר הזה הייתי צריך לטפל בכמה מקרים של סטודנטים שהעתיקו תרגילים. אני מלמד קורס באלגוריתמים ב-MIT, והמטלות בקורס כוללות כתיבת תוכנה (בנוסף לפתרון בעיות תיאורטיות). את התוכנות שהתלמידים מגישים אנחנו משווים אחת לשניה באמצעות תוכנה מיוחדת לכך, MOSS. התוכנה הזו זמינה חינם למרצים דרך האינטרנט. התוכנה טובה מאוד בגילוי העתקות. היא מצביעה על זוגות פתרונות דומים ומדרגת את הזוגות לפי רמת הדמיון. אפשר לומר לה להתעלם מקטעי תוכנה מסויימים (למשל, אם התוכנה שהתלמידים מגישים כוללת קטעי קוד שניתנים להם כחלק מהתרגיל). אנחנו (כלומר המתרגלים והמתרגלות בקורס, לא אני) מזינים לתוכנה לא רק את הפתרונות שהתלמידים הגישו, אלא גם פתרונות שחולקו לסטודנטים בסמסטרים קודמים אם יש כאלה, ולפעמים גם פתרונות שתלמידים הגישו בסמסטרים קודמים. זה מאפשר למצוא לא רק סטודנטים שהעתיקו מסטודנטים אחרים שלומדים איתם, או שפתרו ביחד תרגיל שהיה מיועד להיפתר על ידי כל תלמיד לחוד, אלא גם העתקות מפתרונות ישנים.

זה הקורס השלישי שאני מלמד ב-MIT שבו נעשה שימוש ב-MOSS. בכל הקורסים הללו הכלי מצא העתקות שחלק מהן גררו הליך משמעתי. באף אחד מהקורסים הללו לא מצאנו העתקות של פתרונות של תרגילים תיאורתיים. אני מניח שהיא העתקות כאלה, משום שאין סיבה הגיונית שתלמידים יעתיקו פתרונות לתרגיל אחד אבל לא לאחר. אבל לא מצאנו אותן כי קשה למצוא אותן מקריאה של פתרונות, בייחוד משום שהתרגילים בקורסים הללו נבדקו על ידי מספר מתרגלים, כך שהעתקות יכולות להתגלות רק אם אותו מתרגל בודק את התרגילים הדומים.

בקורסים שלימדתי באוניברסיטת תל-אביב בודקי תרגילים כן מצאו העתקות. למיטב זכרוני זה היה בזכות העובדה שבודק אחד או שניים בדקו את התרגילים של כל הסטודנטים.

גם בקורסים שלימדתי בתל-אביב וגם בקורסים שלימדתי ב-MIT התלמידים קיבלו הוראות בכתב לגבי איך הם אמורים לפתור תרגילים, לפחות בחלק מהמקרים, אין ספק שהתלמידים שהעתיקו ידעו שהם מפרים את הוראות הקורס. לפעמים יש גם מקרים שהם בתחום האפור והתלמיד/ה טוען שהוא פירש לא נכון את הוראות הקורס; מקרים כאלה לא גוררים הליך משמעותי. זה קרה בשני הסמסטרים האחרונים משום שהוראות הקורס (שלא אני כתבתי) מרשות שיתוף פעולה מסויים בין סטודנטים, אבל לא שיתוף פעולה בכתיבת תוכנה. הוראות מסובכות כמו אלה (הניסוח המלא די ארוך) נוטות ליצור תחום אפור שסטודנטים נכנסים אליו בטעות.

בעיני, העובדה שבכל הסמסטרים שהשתמשנו ב-MOSS מצאנו העתקות מלמדת שזה קורה כמעט בכל קורס רב משתתפים. מצאתי העתקות גם בתל-אביב וגם ב-MIT.

איך מטפלים בהעתקות? במקרים קלים שבהם לא יתכן שהתלמיד לא הבין את ההוראות, אני לפעמים רק מזהיר את התלמיד ומבקש שיקפיד על ההוראות. לעיתים קרובות אני גם נותן לתלמיד ציון חלקי בלבד על תרגיל שלא הוכן כהלכה (למשל, אם שני תלמידים עבדו ביחד על תרגיל שהיו אמורים לפתור לבד).  בהרבה מקרים אני נפגש עם התלמידים הללו ומדבר איתם. כאשר אני מדבר איתם, אני שואל אותם איך הכינו את התרגיל. לפעמים תלמידים מודים שפתרו את התרגיל ביחד; לפעמים הם מודים שאחד מהם נתן לאחר פתרון; ולפעמים הם משקרים. כאשר אני בטוח שתלמיד משקר או שהוא עבר על הוראות הקורס ביודעין, אני נוקט בצעדים יותר משמעותיים.

ב-MIT יש מנגנון דיווח ותלונה די אפקטיבי. במקרים שטיפלתי בהם משמעתית, כתבתי מכתב למשרד שאחראי על ועדת המשמעת. המכתב מתאר את פרטי המקרה ומציע דרך פעולה. דרך הפעולה התקיפה ביותר היא העברת הטיפול לועדת משמעת, שמסתיימת לעיתים קרובות בהשעייה זמנית של התלמיד. דרך פעולה יותר עדינה, שבה נקטתי עד כה, היא לבקש להשאיר את המכתב בתיק של התלמיד בלי להעביר אותו מייד לועדת משמעת. זה סוג של טיפול "על תנאי". אם אין עוד תלונות על התלמיד, למכתב הזה אין משמעות. אבל אם יש עוד תלונה, כל התיק עובר לועדת משמעת, כולל המכתב הראשון.

המנגנון הזה הוא אפקטיבי כי הוא מייצר רישום על האירוע בלי השפעה מיידית על התלמיד. לעובדה שאין למכתב השפעה מיידית יש יתרון על גבי תלונה שעוברת מייד לועדת משמעת שעשויה להעניש את התלמיד. היתרון הוא שיש פחות היסוסים האם לשלוח מכתב כזה. אני שולח מכתב כזה בידיעה שאני עוזר לשמור על היושרה האקדמית במוסד, אבל בלי להעניש את התלמיד. השמירה על היושרה מתבטאת גם בהרתעת התלמיד מהעתקה נוספת וגם בכך שהוא עוזר למוסד לגבש תמונת מצב לגבי העתקות. כאשר כל דיווח על העתקות מתבטא בענישה מיידית, יש פחות דיווחים ותמונת המצב פחות מדוייקת.

הסמסטר כתבתי כבר שני מכתבים כאלה. שני המכתבים נבעו מהעתקות מפתרון שחולק לסטודנטים בסמסטר קודם, ובשני המקרים ההעתקה כללה הערות (קטעים בתוכנה שמיועדים להיקרא על ידי תוכניתנים אחרים, לא על ידי המחשב), כך שלא היה ספק שהפתרון היה מועתק ולא היה ספק מהיכן הוא הועתק. שני התלמידים שהעתיקו שיקרו כאשר שאלתי אותם איך פתרו את התרגיל. כמובן שיש לי פחות רתיעה מצעדים משמעותיים כאשר תלמיד משקר מאשר כאשר הוא משתף פעולה, אם כי בשני המקרים הללו היה מקום לצעד משמעתי בכל מקרה.

באוניברסיטת תל-אביב טיפלתי בהעתקות בדרך שונה. בפעם הראשונה שבודק תרגילים גילה העתקה חמורה בקורס שלימדתי, התקשרתי לקובלת של האוניברסיטה. הקובלת היא מעין עורכת דין שמייצגת את ה-"תביעה" בוועדת משמעת. היא הסבירה לי שצעדים משמעתיים אינם כל כך אפקטיביים באוניברסיטת תל-אביב, משום שהם מתבררים בהליך כמעט שיפוטי, עם עורכי דין (או סטודנטים למשפטים) שמייצגים את שני הצדדים, ושאורך זמן רב, לפעמים שנה או שנתיים. עד שועדת משמעת מחליטה על מקרה של העתקה, התלמיד הוא בחזקת זכאי ויכול לסיים בינתיים את התואר. אני חושב שהיא סברה שההליך הזה ראוי במקרים מסויימים, אבל לא בהעתקות של תרגילים.

היא הציעה לי לנקוט בדרך אחרת. אם הוראות הקורס אסרו על פתרון התרגיל בצורה שהתלמיד פתר אותו (למשל בזוג במקום לבד), ואם התרגיל הוא מטלת חובה בקורס, אז התלמיד לא עמד בחובות הקורס. הוא לא יקבל ציון בקורס, אלא רק סימון שלא עמד בחובות. אם מדובר בקורס חובה, הוא צריך כמובן לחזור עליו. החלטה שתלמיד לא עמד בחובות הקורס אינה נחשבת ענישה אלא הערכה אקדמית ולכן אפשר לנקוט בדרך הזו ללא פניה לועדת משמעת. בכל המקרים שנקטתי בדרך הזו אמרתי לתלמיד שלדעתי הוא לא פתר את התרגיל בצורה שהוראות הקורס דורשות, אבל שאם הוא חושב אחרת אני אתן לו ציון בקורס אבל גם אגיש תלונה לועדת משמעת. כלומר הצעתי לתלמיד לבחור בין אי-מעבר של הקורס ללא בירור משפטי של העובדות לבין בירור משפטי שאולי יהיו לו תוצאות יותר חמורות. אי מעבר של קורס אינו מהווה כשלון בגליון הציונים, כך שבאמת אין כאן ענישה, ועד כה אף תלמיד לא ביקש שאגיש נגדו תלונה.

לדרך הטיפול הזו יש דימיון למכתבים ב-MIT, במובן ששתיהן מאפשרות תגובה שהיא די משמעותית מבחינת התלמיד, אבל משמעותית עד כדי כך שהמרצה יהסס מאוד האם לנקוט בהן. ההבדל העיקרי הוא שהמכתבים ב-MIT מגיעים למשרד מרכזי שמקבל מהם תמונה כוללת על בעיית ההעתקות במוסד ואילו דרך הטיפול שהוצעה לי בתל-אביב אינה מייצרת תמונה כזו.

למיטב זיכרוני אוניברסיטת תל-אביב שיפצה קצת את תקנון המשמעת, ועכשיו יש דרך ביניים לטיפול בהעתקות, דרך ועדות משמעת בפקולטות השונות. אין לי נסיון עם המנגנון הזה.

למרות שמצער אותי לגלות העתקות, אני מבין שהן חלק בלתי נפרד מסביבה חינוכית איכותית. סטודנטים מעתיקים כי הם בלחץ, חשש שיכשלו בקורס או יקבלו ציון נמוך. הלחץ כשלעצמו הוא טוב: הוא גורם לרוב המכריע של הסטודנטים ללמוד. בסביבה לימודית שאין בה שום לחץ, חלק גדול מהסטודנטים לא יגיע להשגים גבוהים (חלק אולי ילמד גם בלי לחץ, אבל רבים לא ילמדו הרבה). רוב הסטודנטים מתמודדים עם לחץ בדרכים פרודוקטיביות ולגיטימיות (ללמוד יותר, לקחת פסק זמן ולהירגע, לפנות יותר זמן ללימודים), אבל חלק מתמודדים עם הלחץ בדרכים לא פרודוקטיביות ו/או לא לגיטימיות, כמו העתקה. יש עוד סוגים של לחצים בחיים, חלק גדול מהם בלתי נמנע, ובכל קבוצה גדולה יש בודדים שמתמודדים עם הלחץ בדרך לא ראויה. כך שרמה מסויימת של העתקות היא כמעט צפויה; היא מעידה שהקורס תובעני, ושחלק מהתלמידים בו מתמודדים עם הלחץ בדרך לא ראויה, כנראה כפי שאותם אנשים מתמודדים עם סוגים אחרים של לחצים.

למרות שכמעט בכל קורס גדול (ותובעני) יש סטודנטים שמעתיקים, לא צריך להשלים עם העתקות. צריך להיאבק בהן. המאבק בהעתקות והטיפול בהן כשהן מתגלות יוצר סביבה לימודים יותר הוגנת עבור הרוב שאינו מעתיק, ותגובה מרתיעה להעתקות עוזרת לסטודנטים לבחור בדרך יותר לגיטימית להתמודד עם הלחץ שהם נתונים בו.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • איילת  ביום 11 במאי 2009 בשעה 07:23

    ובעיקר עם האנדרגראדס (ואני מתכוונת להכרות מקצועית), אני יכולה להעיד על הלחץ שבו הם נתונים. לא בכדי נקבע suicide monday וגם נוכחותם התמידית של אנשי סגל במעונות נועדה לתמוך.
    נכון, לא כל הסטודנטים הם טלית שכולה תכלת, אבל גם הוראות אפורות לא מקלות עליהם. שלא כמו בהרווארד, לא לכל הסטודנטים במיט יש אבא שיקפוץ ובאבחת צ'ק יתקן את מעללי הרמאי.
    רבים מהם שמחים על הוראות מדויקות שיורידו להם מהראש לחץ אחד קטן של איך לעשות תרגיל.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 11 במאי 2009 בשעה 14:21

    איילת,
    נכון שהוראות ברורות מועילות, אבל ברור גם ששני הסטודנטים שהעתיקו מפתרונות ישנים ידעו שמה שהם עושים אסור.

  • טל פורקוש  ביום 11 במאי 2009 בשעה 15:52

    אני מקווה שאתה מבין כי כמעט כל סטודנט שמעתיק עושה זאת מחוסר ברירה, כן?
    אני מניחה כי רובנו היה מעדיף לדעת, ללמוד ולנקוט בדרך הישר אך זה לא תמיד מסתייע

  • סיון  ביום 11 במאי 2009 בשעה 16:55

    לא, אני לא מסכים עם זה. מאוד יכול להיות שהסטודנט חושב שאין לו ברירה, אבל יש לו. באמת בהרבה מקרים גם הברירה היא גרועה (תגרום לציון נמוך וכדומה), אבל זה לא מצדיק העתקה.

    את אותו טיעון אפשר לטעון על כל סוג של עבריינות והתעלמות מכללים. יש לאנשים בחירה, ובכל זאת הם בוחרים לפעמים באפשרות לא ראויה או אסורה.

  • גיל  ביום 12 במאי 2009 בשעה 08:05

    לי יצא לתפוס סטודנטים מעתיקים מויקיפדיה בלי בושה. עם זאת, כשיש מספר גדול של העתקות בקורס או בתרגיל מסוים, צריך לשאול האם הלחץ על הסטודנטים לא גדול מדי. אני מסכים שאין שום הצדקה להעתקה אבל מצד שני, צריך להבין למה סטודנטים מעתיקים. לא כולם מעתיקים מעצלות או מסתם ניסיון לקבל ציון גבוה יותר, אלא חלק מעתיקים כי הם מרגישים מצוקה גדולה והאלטרנטיבה של ציון נמוך או נכשל קשה מדי.

  • Remodeler  ביום 15 ביוני 2009 בשעה 10:17

    כולם מעתיקים, זה יכול להתבטא בהצצה בפתרונות של שנים קודמות או בפתרון של חבר לקורס וכדומה.
    אין מה לעשות, כשיש עומס של ארבעה קורסים מתמטיים ועוד שני קורסים שעוסקים בתכנות ודורשים ממך לכתוב קוד כל שבוע באורך 2000 שורות, אין ברירה.

    אתם בעצמכם מעתיקים את התרגילים מהשנים הקודמות במקום להמציא מטלות חדשות, אז מה אתם מצפים מאיתנו?

  • טליה  ביום 1 ביולי 2009 בשעה 00:43

    הנושא כולו בעייתי וטוב לפחות שהנחת אותו על השולחן. בשנתי הראשונה בלימודי מתמטיקה ומדעי המחשב בעברית היינו עורכים קבוצות למידה. במתמטיקה, היינו ששה חבר'ה איכותיים, שיושבים שעות ומציעים דרכים שונות לפתרון התרגילים.
    זה היה מרתק ויצר סביבת למידה אמיתית. הפרינו זה את זה ועזרנו אחד לשני. אני מאוד בעד. כמובן שכל אחד ענה את התשובה שלו, שהסיק בעקבות הדיון, והתשובות היו שונות והתבססו על גישות שונות לתרגיל.

    במדעי המחשב, לעומת זאת, כל אחד עבד לבד. כלומר: 3 בנות נתנו את התרגיל לבני-זוגן, אחת נתנה לאבא שלה, ואני עשיתי לבד. מה אני אעשה שאבא שלי פסיכולוג ואמי מורה לספרות 🙂
    אז אכן, קשה לטפל בהעתקות, למרות שזה מוציא מהכלים. ועוד לא דיברנו על העתקות במבחנים.
    האמונה שלי היא שמי שהעתיק בתרגילים ייכשל במבחן כי בעצם אין לו בסיס חוץ מ-5 תרגילים בציון 100, שאינם שלו.

    ואגב, ה"מוס" הוא כלי נהדר, ולו רק לקצת "הפחדה". אני בעד.

  • קובי  ביום 4 בינואר 2010 בשעה 00:44

    ממילא המשקל שניתן לשיעורי בית בהרבה קורסים, בין 0 ל 15 אחוזים הוא זניח. קשה לטעון שקבלת ציונים לא משקפים בהקיף זה מטים הטיה משמעותית את הציון. לעומת זאת, בוודאות ניתן לומר כי אי הכנה עצמית של השיעורים פוגעת קשות בסיכויי ההצלחה בבחינה. אז מה כל כך רע בהעתקה? בשביל מי ניתנות המטלות? מי שבוחר לנצל אותן ללמידה, מעולה.מי שלא – בעיה שלו.

    בעיה חמורה יותר בעיני היא בקורסים רבים אין כלל בדיקה של שיעורי בית. לדעתי, מזעזע שתלמיד מקבל משוב בקורס כלשהו בפעם הראשונה – במבחן.

    במקרה בו מפורסמים פתרונות רשמיים, הלמידה הופכת לשינון והבנת הפתרון הרשמי במקום הבנת הנושא. כל אלו מהווים תמריץ חזק להעתקה – הרי בקורסים רבים ממילא אין תועלת בהגשה כשזה המצב.

    רק למען הסר ספק, הכותב מכין את שיעורי הבית שלו במלואם, בעצמו.

  • נתן  ביום 12 באוגוסט 2013 בשעה 23:32

    התרגילים הם בשביל התלמידים לא בשביל המרצה,
    להעתיק בתרגילים זו אינה הונאה אקדמאית אלא דרך לימוד,
    בסופו של דבר הידע נבדק במבחן, ושם נקבע האם התלמיד יודע את החומר או לא, (למען הסר ספק העתקה במבחן היא מבחינתי עבירה חמורה)

    בסמסטרים פחות לחוצים, אני משתדל לעשות את רוב התרגילים,
    אך בסמסטרים לחוצים לרוב אין ברירה וחייבים להעתיק והרבה,
    בסוף הסמסטר מתיישבים, פותרים את התרגילים מאפס ומתכוננים למבחן (ומנסיון שלי מצליחים להוציא ציונים גבוהים)

    לצערי אין ברירה אחרת, לא לכולנו יש הורים שיכולים לממן אותנו 3-4 שנים +שכר לימוד (כמו אצל הכותב כנראה)
    וחייבים לעבוד
    ובין לימודים עבודה מילואים ומבחנים (ולפעמים גם משפחה וילדים) אין לרוב זמן במהלך הסמסטר כאשר יש להגיש 7-8 תרגילים בשבוע לשבת על כל תרגיל ולעשות כמו שצריך

    מהכתבה הזאת אני יכול להסיק רק דבר אחד,
    או שאתה מנותק מהמציאות שהסטודנטים שלך שרויים בה ואז אני מסיק שאתה טיפש, או שלא איכפת לך\אתה נהנה לדפוק חיים של אחרים (וכן זה בדיוק מה שאתה עושה), ואז אתה סדיסט שלא ראוי כלל להיות מרצה

  • אלמוני  ביום 21 בפברואר 2017 בשעה 18:55

    האם באוניברסיטת ת"א קיימת חובה, או רק ערך, על שמירת הזכאות של הסטודנטים עד הועדה?

    בנוסף, יש עיניין מסויים בפערי התקנון בין העתקת עבודה לעומת העתקה במבחן. בהעתקת מבחן, הסטודנט מקבל מועד ב' בו הוא כביכול מקבל הזדמנות לעבור את הקורס ולהמשיך הלאה כרגיל עד ועדת המשמעת אשר מתכנסת רק לאחר פרק זמן מסויים ומסקנותיה גם מתקבלות באופן רשמי אחרי פרק זמן מסויים לאחר מכן, כשהמסקנות מגיעות, הסטודנט יכשל רטרואקטיבית ברגע שיוחלט כי הקורס כולו פסול בשל אותה העתקה. בעבודה מועתקת הסיפור הוא אחר, אין הגדרה או דין אמיתי בעיניין, לא בכל מקום יוחלט על הגשה עבודה נוספת שתאפשר לאותו אדם להמשיך הלאה, ולמעשה זה מותיר לפקולטה להפעיל את הסנקציות על אותו סטודנט ולהכשיל אותו עוד לפני קיום הוועדה.

    אני תוהה האם העיניין לגיטימי, או האם יש לשנותו כדי שיותאם לאותם ערכים כמוצג בתקנון עבור מבחן מועתק. בדומה למבחנים, ישנם גם קורסים שמוכרעים ע"י עבודה סופית, ונראה שאותם סטודנטים עשויים לאבד מאותה זכאות כביכול להליך הוגן ולקבל את הדין רק מועדת המשמעת עצמה.

  • יערה  ביום 30 באפריל 2018 בשעה 14:19

    שלום מר טולדו,
    בתקווה שהתגובות מגיעות לעיניך:
    אני סטודנטית באוניברסיטה העברית, לתואר בוגר במשפטים.
    מדי פעם אני שומעת על העתקות אצלנו. עד כה התעלמתי, משום שכך נהוג אצלנו, וכן בשל האמפתיה המסויגת שיש לי כלפי הרמאים אצלנו, שעושים זאת מתוך לחץ, תחרותיות, אולי גם בשל הערכה עצמית לוקה בחסר, ובד"כ לא מחליפים את ההעתקות בלמידה.
    אולם לאחרונה שמעתי על מקרה קיצוני של רמאות במבחן, אצלנו בפקולטה, שהכעיס אותי מאוד.
    אני רוצה לפנות לסגן הדיקן ולומר דבר מה – לא על המקרה הספציפי הזה, אלא כדי שיעשו משהו כנגד התופעה.
    כחלק מהפנייה שלי, אני מכינה מראש פתרונות מוצעים. חשבתי כבר על לא מעט כאלה, שיהיו רלוונטיים לאסטרטגיות הרמאות של סטודנטים כפי שאני מכירה אותן (כמובן שאין הרבה מה לעשות כנגד היציאות לשירותים באמצע מבחן, להצצה בפתקים שמוסתרים על הגוף… אך כנגד פעולות רמייה אחרות יש מה לעשות ולא עושים.)
    תהיתי אם אתה מכיר תוכנה דומה לMOSS, שבוחנת קבצי PDF וDOCX לזיהוי העתקות, ורלוונטית בעברית.
    יש, כמובן, באינטרנט רשימות העוסקות בנושא, אך אם יש לך או למרצים אחרים ניסיון עם אחת התוכנות, אשמח מאוד לשמוע.
    https://elearningindustry.com/top-10-free-plagiarism-detection-tools-for-teachers
    תודה!

    • Sivan Toledo  ביום 30 באפריל 2018 בשעה 20:46

      שלום יערה ותודה על ההערות. אני בהחלט חושב שדיווח לסגן דיקאן על העתקות הוא מהלך מועיל עם פוטנציאל לשפר גם את הלמידה של סטודנטים (שאולי יאלצו ללמוד יותר אם העתקות יהפכו ליותר קשות) וגם את המהימנות של ציונים (והנזק הנלווה לסטודנטיות וסטודנטים שאינם מעתיקים). אני מניח שכמה שתספקי יותר מידע לגבי הדרכים שבהם סטודנטים/יות מעתיקים ומרמים, יהיה יותר קל לסגור את הפרצות, ואני מניח שאפשר בהחלט לעשות את זה גם בלי להסגיר סטודנטים/יות ספיציפיים אם את מעדיפה שלא להסגיר מעתיקים/ות.
      לגבי השאלה שלך, אני מכיר את Moss מקורסים שלימדתי שבהם זה שימש לבדיקת העתקות של תוכניות שהיה צריך לכתוב כחלק מתרגילי בית. אני לא יודע האם יש כלים דומים שעובדים בעברית. גם אין, יכול להיות שכדאי שהאוניברסיטאות ישקיעו בהוספת תמיכה בעברית של כלי כזה. האוניברסיטאות מוציאות סכומים גדולים גם עכשיו על נסיונות למזער העתקות (בעיקר התשלום למשגיחים ומשגיחות בזמן בחינות) ויכול להיות שהשקעה בתוכנה כזאת תהיה יותר מועילה מעוד כמה משגיחים/ות. כלומר אני אומר שגם אם אין כלי כזה בעברית, אולי אפשר וכדאי לפתח. בכללי ההצעה שלך נראית מועילה ואני מקוה שהיא תקבל התייחסות ראויה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: