אדריכלות האבסורד

אתמול נכחתי בהרצאה של ג'ון סילבר, מי שהיה נשיא אוניברסיטת בוסטון במשך יותר מ-25 שנה, על אדריכלות. לא רק שההרצאה היתה מעניינת באופן כללי, אלא שגולת הכותרת של ההרצאה היתה הבנין שאני עובד בו.

סילבר סיפר שלפני יותר מ-50 שנה, הוא השתתף בסמינר על אדריכלות והיה צריך להרצות על משהו. האבסורד היה אז באופנה (בתיאטרון, מוסיקה ועוד אמנויות), והוא החליט להרצות על האפשרות של אבסורד באדריכלות. המסקנה שלו באותה הרצאה לפני 50 שנה היתה שאבסורד לא יתכן באדריכלות, כי בניינים הם חפץ שימושי שאנשים גרים או עובדים או לומדים בו, להבדיל מיצירות אמנות.

אבל אתמול הוא סיפר שבמשך השנים הוא הבין שטעה, ושאבסורד בהחלט יתכן באדריכלות. הוא טען שחלק מהבניינים של דניאל ליבסקינד (למשל המוזיאון היהודי בברלין, ומוזיאונים אחרים שהוא תכנן) הם דוגמה לאבסורד: צורות שאינן משרתות כלל את הפונקציה של הבנין, הן יקרות לבניה ולתחזוקה, ומנצלות את השטח בצורה גרועה. הוא גם טען שלעיתים קרובות אין לצורות הללו שום משמעות סימבולית. הוא סיפר ששאלו את ליבסקינד מה משמעות החתכים האלכסוניים במוזיאון היהודי בברלין.

התשובה של ליבסקינד היתה שהחתכים מסמלים אתרים יהודיים בברלין. אבל סילבר ציין שליבסקינד השתמש בחתכים מאוד דומים במוזיאון שהוא תכנן בטורונטו, ושאין סיבה לחשוב שגם הם מסמלים אתרים יהודיים. המסקנה של סילבר היא שההסברים הללו הם חרטוט, או בלשונו שלו, theory speak.

מליבסקינד הדיון עבר, באופן לא מפתיע, לפרנק גרי. סילבר הראה שני בניינים שלו, מוזיאון גוגנהיים בבילבאו ואולם קונצרטים בבארד קולג' בניו יורק. הוא טען שפרט לכך שהם מגוחכים (לדעת סילבר), מאחורי הפסאדה המפוארת עומד בניין מלבני משעמם.

סילבר טען שהבנין בבילבאו אכן משך מספר גדול של מבקרים, ובכך מילא צורך של העיר, אבל שההרחבה שליבסקינד תכנן למוזיאון בדנוור העלתה מאוד את מחיר התחזוקה של המוזיאון ולא הגדילה את מספר המבקרים.

גולת הכותרת היתה מרכז סטאטה, הבניין של מדעי המחשב ובלשנות ב-MIT. סילבר שפך קיתונות של רותחין על הבניין, שמופיע על הכריכה של ספר שסילבר פרסם על אדריכלות האבסורד.

לטענת סילבר, הבניין הוא אבסורדי בכמה מובנים. קודם כל, במחיר שלו, ובחוסר היכולת לצפות את המחיר האמיתי: הבניין היה אמור לעלות 165 מיליון דולר, שזה המון, אבל עלה בסוף 315 מיליון, שזה באמת מזעזע. גם אחרי תג המחיר הזה, הבניין דולף בהרבה מקומות, ויש בו הרבה שטחים שקשה לנצל. בגלל הדליפות, MIT תובעת את גרי על רשלנות. סילבר גם התרשם מאוד מהגימור העלוב של הבנין (יש בו הרבה בטון חשוף, צינורות גלויים, והרבה עץ לבוד גס). הוא טען באירוניה שגרי הגיע בבנין הזה לשיא, בנין יקר שנראה עלוב, בעוד שאדריכלים אחרים הצליחו לתכנן בנינים זולים שנראים מפוארים.

 לסילבר היה הסבר פשוט למה האדריכלות הגיעה לאבסורד. הוא טען שזה נובע מכך שהלקוחות של הבניינים הללו היו חברי נאמנים של מוסדות ציבור (מוסדות ללא כוונת רווח) שלא הוציאו את כספם שלהם, אלא את כספי הציבור והתורמים. לדעתו, שום לקוח לא היה מאפשר לאדריכל לבנות לו בניין אבסורדי כזה למגורים, או למשרדים של חברה מסחרית. הוא ציין שגרי, לפחות, מסוגל לתכנן בניינים מצויינים כשהלקוח מתעקש שהבניין צריך להיות פרקטי, ונתן כדוגמה את בנין IAC שהוא תכנן בניו יורק. אני לא בטוח שלקוחות שמשלמים על הבניין מכספם לא היו מאפשרים לאדריכל להגיע לרמות כאלה של אבסורד, אבל זה טיעון מעניין.

בתור מי שעובד בסטאטה, האם סילבר צודק בקשר אליו? עבורי הבניין נעים, ויש משהו נחמד בלעבוד בבניין הכי בולט בסביבה. אבל אני מניח שבלמעלה מ-300 מליון דולר, או אפילו בתקציב המקורי של 165, אפשר היה כנראה לבנות בניין שמשרת את האוניברסיטה יותר טוב. (למשל, חלק גדול מהשטח שמיועד לסטודנטים הוא שטח פתוח, ועל חלקו יש תצפית מקומות גבוהות יותר; יש הרבה סטודנטים שלא נעים להם לעבוד כאשר צופים בהם, וחלק מהשטחים הללו ריקים רוב הזמן.)

שלוש הערות לסיום. אחת, סילבר גם השמיץ בניינים באוניברסיטת בוסטון, בניינים שבנה אדריכל מפורסם אחר, ז'וזף לואיס סרט (היה בזה גם אלמנט של התחשבנות עם נשיא האוניברסיטה שכיהן לפניו ושבתקופתו נבנו הבניינים).

שנית, מוזיאון הסובלנות שעומד להפתח בירושלים תוכנן על ידי גרי. לפעמים אדריכלות האבסורד מתאימה למהות של הבנין.

שלישית, האירוע המעניין הזה היה חלק מסוף שבוע לבוגרים (Alumni Weekend) של אוניברסיטת בוסטון, שהשתתפתי בו בחסות אשתי, שהיא בוגרת האוניברסיטה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • דפנה לוי  ביום 27 באוקטובר 2008 בשעה 07:30

    האם לא יותר פשוט לכנות תכנון כזה אדריכלות גרועה? המונח אבסורד כפי שהוא משמש באומנות אמור לכלול מודעות עצמית וחקירה ביקורתית של תפישות מקובלות – נדמה לי שבדוגמאות שהובאו כאן אין רמז לכך.

  • שרון רז  ביום 27 באוקטובר 2008 בשעה 08:06

    אחלה פוסט, תודה, וזה בדיוק מתקשר לי עם הפוסט שדויד פרץ כאן ברשימות כתב על הבניין החדש והקלוקל בבאר שבע, תקרא, ולתשובתי לו שם.
    אתה צריך לדעת שהזרם הזה נקרא "דה-קונסטרוקטיביזם" ולמרות שהתחיל כתיאוריות מופשטות הגיע לארכיטקטורה והגיע גם לצד הפופוליסטי בארכיטקטורה של סלבריטיז. לא כל הבניינים ב"סגנון" ובדרך מחשבה זו הם מופרכים לגמרי או לא מוצלחים לגמרי אך הרבה מהם נבובים ובעצם משתמשים בדקורציה פוסט מודרנית חדה לכסות על בניינים שבתכנונם הם הרבה פעמים רגילים לחלוטין, כלומר אין זיקה בין מהות לצורה, יש בניין שלפעמים הוא פונקציונלי ולפעמים פחות ועליו מולבשות צורות פיסוליות שונות ועטיפה שנותנת לבניין מראה שבו הכל מעורער והכל עומד ליפול. בקיצור, הזרם הזה הביא קצת עניין אך הרבה טמטום, בלגן וחיקויים מסורסים עוד יותר אחר כך בפרובינציות כמו ישראל. מצער.

  • מיכל  ביום 27 באוקטובר 2008 בשעה 08:34

    ויש גם לקוחות שמשלמים על מבנים כאלו. למגורים.

  • אסתי  ביום 27 באוקטובר 2008 בשעה 09:47

    שיסבירו סוף סוף לארכיטקטים שארכיטקטורה אינה אמנות. במקרה הטוב היא אמנות שימושית ותפקידה כמו תפקיד כל המקצועות העיצוביים – לשרת את המוצר (ובמקרה הזה את בני האדם שצריכים לגור בתוך "יצירתם")ולא להיפך.

    הייתי מוכנה לשלם הרבה כדי להיות בהרצאה הזאת.
    תודה.

  • סיון  ביום 27 באוקטובר 2008 בשעה 14:43

    לדפנה: לא נראה לי שלכנות את התופעה אדריכלות גרועה זה הגיוני. מדובר בבניינים שהלקוחות שהזמינו אותם היו מוכנים לשלם בערך כל סכום עבור התכנון והבניה. הם ללא ספק התכוונו לאדריכלות עילית (ובולטת). השאלה המעניינת היא למה הכוונות הללו הובילו לא רק לבניינים מיוחדים חיצונית, אלא בחלק מהמקרים לבניינים עם פונקציונליות גרועה.

    לאסתי: זה בדיוק מה שסילבר טען בהרצאה, שבצד של האדריכלים הבעיה היא תפיסה של האדריכלות כאמנות והתעלמות מהצד השימושי. (בנוסף לטענה שלו שיש בעיה בצד של הלקוחות.)

  • חולי  ביום 27 באוקטובר 2008 בשעה 19:46

    אהלן,

    פרסמתי כאן תגובה:

    http://www.notes.co.il/hoolly/48962.asp

    תודה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: