חדרים לבחינות

שלשום התקיים הבוחן האחרון בקורס שלימדתי הסמסטר. ב-MIT מקיימים בחנים ובחינות באולמות ספורט שממלאים אותם בשולחנות מתקפלים, וכל סטודנט יושב ליד שולחן נפרד. הסידור הזה היה בעיני קצת מוזר. בשני הבחנים הקודמים לא הבנתי למה הם עושים את זה, אבל שלשום הבנתי.

אחד הדברים שמרגיזים אותי באוניברסיטת תל-אביב כבר הרבה זמן היא הצורה שמקיימים בה בחינות, לפחות בפקולטה למדעים מדוייקים. הבחינות מתקיימות בכיתות ואולמות הרצאות. האולמות בנויים בשיפוע, והצפיפות בהרבה בחינות היא כזו שרוב הסטודנטים יכולים בקלות לראות מה סטודנט או שניים שיושבים מתחתם כותבים. הסטודנטים בוחרים בעצמם את מקומות הישיבה, מה שמקל עוד יותר על העתקות.

הצעתי פעם למזכירות הבחינות, שאחראית על הנושא הזה, לשפר את צורת הישיבה בבחינות, אבל ההצעה שלי לא התקבלה. פעם אחת ביקשתי ממזכירות הבחינות לערבב תלמידים בשני קורסים שלימדתי באותו סמסטר ושהבחינות שלהם התקיימו ביחד (זה מרחיק תלמידים מאותו קורס אחד מהשני), אבל אי אפשר להשתמש בשיטה הזו בדרך כלל כי זה מקשה על מתן תשובות לשאלות שמתעוררות בזמן הבחינה.

צורת ארגון הבחינה של MIT מוצלחת כי הרבה יותר קשה להעתיק כאשר הנבחנים יושבים ליד שולחנות שטוחים מאשר כאשר הם יושבים באולם משופע. זה דורש התארגנות, כי חדר כיתה יכול להיות שטוח רק אם הוא די קטן. מרגע שעוברים מספר תלמידים מסויים (אני חושב שבאיזור ה-40 או 60), צריך שיפוע כדי שלכל התלמידים יהיה קשר עין עם המרצה, ובחדר של 60 אפשר לבחון מקסימום 30, בערך. כך שבחינות גדולות צריך לעשות באולמות שטוחים גדולים, ואין כאלה בשום אוניברסיטה פרט לאולמות ספורט, שצריך לארגן אותם במיוחד לבחינה.

עוד יתרון של צורת הישיבה הזו על פני ישיבה באולם הרצאות גדול הוא שניתן לגשת לסטודנט שיש לו שאלה בלי להפריע לסטודנטים אחרים שפותרים את הבחינה. בתל-אביב כדי להגיע לסטודנט אני צריך לפעמים להפריע לסטודנטים שיושבים באותה שורה באולם. זה דורש כמובן ריווח מסויים של השולחנות, אבל ריווח כזה גם מקשה עוד יותר על העתקות (וממילא צריך לסדר את השולחנות במיוחד לבחינה, כי בדרך כלל האולם הוא אולם ספורט).

הדבר המשונה הוא שאוניברסיטת תל-אביב מוציאה די הרבה כסף על בחינות בכלל ועל מניעת העתקות בפרט. עבור כל בחינה נשכרים משגיחים או משגיחות שהתפקיד היחיד שלהם הוא למנוע העתקות (ב-MIT המרצים והמתרגלים משגיחים); אבל לדעתי, כשהבחינה מתקיימת באולם גדול משופע, ההשגחה לא יכולה למנוע העתקות.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • גיל ביקל  ביום 25 במאי 2008 בשעה 18:57

    לך ידידי המלומד ותראה את שיטת ארגון הבחינות באוניברסיטה הפתוחה בישראל. ערבוב מקצועות בחינה בכיתה אחת ? יש ! וידוא ממוחשב שסטודנט ממקצוע איקס לא ישב ליד סטודנט נוסף ממקצוע X ? יש ! אוטומציה מלאה לכל העניין ? יש !

    לא תמיד צריך ללכת רחוק – אבל אין נביא בעירו.

  • דב  ביום 25 במאי 2008 בשעה 19:13

    כמה אנרגיה על הטפל.
    אולם שיפועי, אולםמישורי, כיתה זויתית-טפל.
    למה שלא תנסה גישה שונה.
    המרצה שלי במתימטיקה, בהיותי סטודנט בטכניון,
    באחד הימים הטיל עלינו בוחן פתע. בעודנו פותרים התרגילים, כל אחד לפי כישוריו, יושרו
    ויושרתו [אגב,נתונים שלא השתנו בחלוף הזמן]-ישב המרצה בניחותא וקרא בעיון את עיתון "הארץ".
    כשסיים- ביקש מאחד הסטודנטים לאסוף הבוחנים ולהביאם אליו. בטרם צאתו פנה לנוכחים והתעניין
    "מי חושב שיקבל 10?" והיתה שתיקה. "מי חושב שיקבל 8?" והיתה שתיקה. "אולי 6?" והיתה שתיקה. "מישהו חושב שעבר?" וכאן, אל נוכח הדממה ולתדהמת הנוכחים, השליך את ערימת הניירות לפח, קיפל את העיתון ויצא.

  • אידיוסינקרטית  ביום 25 במאי 2008 בשעה 20:01

    שיטת המבחנים באוניברסיטה הפתוחה שונה לחלוטין מזו של האוניברסיטאות ה"סטנדרטיות", לא רק בתחום ארגון מקומות הישיבה. היא מבוססת על מספר קטן יחסית של ימי בחינה שבהם מתקיימים במקביל מבחנים במספר רב של קורסים. כדי לאפשר לסטודנטים גמישות בבחירת הקורסים, יש לכל קורס מספר מועדי בחינה בכל סמסטר, ובמקרה הצורך הסטודנטים יכולים לבחור מועדי בחינה בסמסטר עוקב.

    השיטה הזאת לא מושלמת באוניברסיטה הפתוחה (לדוגמה: המרצים אינם נמצאים באתר הבחינה והפרוצדורה של העברת שאלות מעצבנת. וגם: זה פוגע במי שנאלץ לדחות בחינה לסמסטר עוקב). באוניברסיטה "רגילה" אני לא רואה איך היא היתה יכולה לעבוד בכלל (בין השאר, בגלל שמספר הקורסים שסטודנטים לומדים בכל סמסטר הרבה יותר גדול).

  • ירדן לוינסקי  ביום 25 במאי 2008 בשעה 20:36

    בבחינות הגמר באוניברסיטה נקבעים מקומות הישיבה על ידי המערכת, בבחינות ההתמחות שנעשות יחד למספר מקצועות יש ערבוב של כל מני התמחויות באותו אולם, יושבים על כסאות מול שולחנות קטנים אישיים בטורים ארוכים כך שאי אפשר לראות מה זה שלפניך או לצדדיך כותבים.

  • ארנון  ביום 25 במאי 2008 בשעה 22:51

    יצא לי יותר מפעם אחת לשבת בחדר הבחינה כאשר המרצה פשוט הכין סט משולש של שאלות שפוזר לאחר ישיבת הסטודנטים וזה די מונע העתקות. העניין הוא שברוב הקורסים לתואר ראשון (הנדסת תכנה במקרה שלי), מספיק לפתור הרבה בחינות משנים עברו כדי להצליח בבחינה, כך שהבחינה משקפת בסופו של דבר בעיקר את יכולת הסטודנט לעבור בחינה באותו מקצוע.לצערי, עם ממוצע של 40 ימי מילואים בשנה אקדמית, שיכללתי לרמת אומנות את היכולת לעבור בחינות בקורסים בהם בקושי ביקרתי.

  • סיון  ביום 26 במאי 2008 בשעה 03:45

    דב,
    הגימיק של המרצה שלך בטכניון, של בוחן פתע שלא בודקים אותו כלל, לא עוזר לתמרץ סטודנטים ללמוד, ולא עוזר למרצה להעריך את הסטודנטים.
    את שתי המטרות הללו, מתן תמריץ ללמוד את החומר והערכה הוגנת וריאלית של הישגי הסטודנטים קשה להשיג כאשר יש העתקות.

  • מן האוניברסיטה  ביום 26 במאי 2008 בשעה 21:45

    מנסיון של שני עברי המיתרס – הייתי עדה להעתקות נרחבות באולם הבחינה, ביציאה לשרותים ובהתקשרויות טלפוניות מחוץ לאולם הבחינה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: