מחקר בגוגל ומחקר תעשייתי בכלל

אלפרד ספקטור, שמונה לאחרונה לסגן נשיא למחקר בגוגל, נתן השבוע הרצאה ב-MIT על מחקר בגוגל. עד עכשיו, לא היה לגוגל מרכז מחקר או קבוצה שעסקה באופן אינטנסיבי במחקר. הגישה הייתה שמחקר מתבצע באופן מבוזר על ידי מהנדסים בקבוצות המוצר השונות, לא על ידי קבוצת נפרדת של עובדים שמוגדרים כחוקרים. המבנה הזה שירת את גוגל היטב עד כה, מכיון שהוא איפשר לעובדים לבצע מחקר (בחברות שבהן יש קבוצת מחקר נפרדת יש פחות נכונות לאפשר לעובדים שאינם מוגדרים כחוקרים להשקיע זמן במחקר), ובה בשעה כיוון את מי שחקר לחקור נושאים עם רלוונטיות גבוהה לחברה (מכיון שאותם אנשים הם חלק מקבוצות פיתוח של מוצרים). המבנה הניב תוצאות טובות מבחינה מחקרית: מספר לא מבוטל של מאמרים חשובים שעובדים בגוגל פירסמו בשנים האחרונו. התוצאות היו טובות גם עבור גוגל כחברה; רוב המאמרים הללו מתארים רעיונות מוצלחים שגוגל משתמשת בהם (כמו מערכת הקבצים של גוגל, מנגנון MapReduce, ועוד).

 

עכשיו גוגל הקימה קבוצת מחקר נפרדת קטנה, שספקטור מנהל אותה. אבל הגישה הכוללת נשארה בעינה, שמחקר ימשיך להתבצע בעיקר באופן מבוזר, בקבוצות הפיתוח. הגישה הזו לא אופיינית לחברות גדולות (וגוגל היא עכשיו חברה גדולה), שבדרך כלל יש להן מרכז מחקר נפרד ממרכזי הפיתוח. ליבמ יש מרכזי מחקר גדולים, ל-AT&T היה מרכז מחקר גדול (שנמוג בגלל ההתפוררות של לוסנט), ל-HP יש מרכזי מחקר, ל-Sun יש מרכז מחקר קטן, ולמיקרוסופט יש מרכזי מחקר גדולים. גוגל חוששת מיצירת מרכז מחקר חזק נפרד ממאמץ הפיתוח, לא רק בגלל החשש שמהלך כזה יחליש את הרלוונטיות של המחקר בגוגל, אלא גם בגלל שלשליש מהמהנדסים בגוגל יש תואר דוקטור. למהנדסים הללו יש מנדט לעסוק במחקר, אבל גוגל חוששת שאם כל מאמץ המחקר יעבור למרכז מחקר, העובדים הללו בקבוצות הפיתוח יחושו שהעבודה שלהם הופכת לפחות חדשנית ויתמרמרו. בחברות אחרות, כמו מיקרוסופט, לא היתה בעיה כזו, כי כאשר הן הקימו את מרכזי הפיתוח שלהן עבדו בחברה מעט מאוד מהנדסים עם רקע במחקר (כלומר עם תואר דוקטור או רקע אחר במחקר).

 

למרות שספקטור אמר שגוגל מתכוונת להמשיך לבצע מחקר מבוזר, אני חושב שגם אם מחקר ימשיך להתבצע בקבוצות הפיתוח, יקום בגוגל גם מרכז מחקר משמעותי נפרד. הסיבה קשורה לדילמה הבסיסית של ניהול מחקר בחברות גדולות.

 

חברות מבצעות מחקר משתי סיבות. מצד אחד, חברות מבצעות מחקר כדי להרוויח יותר כסף במסגרת העסקית הקיימת שלהן. מחקר מביא לשיפורים במוצרים, הוזלת תהליכים, והמצאת מוצרים משלימים. המחקר הזה הוא ממוקד (במוצרים או השירותים שהחברה מספקת) והאופק שלו יחסית קצר. כמעט בכל מרכז מחקר של חברה מתבצע מחקר כזה בהיקף גדול. מצד שני, חברות מבצעות מחקר כדי להבטיח את עתידן. טכנולוגיה משתנה מדי פעם, וחברה שחלק משמעותי מההכנסות שלה קשורות לטכנולוגיה אחת נמצאת בסיכון גבוה שההכנסות יפחתו מאוד עם טכנולוגיה חלופית תופיע בעתיד. אחת הדרכים לצמצם את הסיכון הזה היא לבצע מחקר עם אופק יותר רחוק, בתחום יותר רחב, כדי לנסות להמציא טכנולוגיות שימשכו את החברה קדימה כאשר הטכנולוגיות הקיימות יתיישנו.

 

הבעיה היא שמחקר ארוך טווח קשה מאוד לנהל. עם חוקר מבצע מחקר שיתן פירות מעשיים רק בעוד 5 אם 10 שנים, קשה לדעת האם הוא מתקדם בצורה טובה או לא. יתכן שהוא מפרסם מאמרים נחשבים, אבל זה עדיין לא מלמד את המנהלים שלו האם הטכנולוגיה שהוא עובד עליה תהפוך למעשית ורווחית או לו. צריך לחכות כמה שנים, ובינתיים לתת לחוקר לעבוד. גם אם הטכנולוגיה החדשנית מבשילה ואפשר למסחר אותה, לא תמיד החברה מצליחה למסחר את הטכנולוגיה החדשה, משום שזה דורש מהחברה לבצע שינוי גדול (ולפעמים להסיט משאבים מפעילויות שהן רווחיות כרגע).

 

שתי דוגמאות מפורסמות ממחישות את הבעייתיות הזו. לוסנט, שהיתה אחת החברות שהתפצלה מ-AT&T, ייצרה בעיקר ציוד לטלפוניה. למרות שהיה ללוסנט מרכז מחקר מפואר, היא לא הצליחה לעבור לייצור ציוד לתקשורת אינטרנט, תחום שגדל בקצב הרבה יותר גבוה מהגידול במכירות מתגים לטלפוניה. הסוף עצוב. זירוקס, שהיתה חברה שמכרה בעיקר מכונות צילום, הקימה בשנות השבעים מרכז מחקר שהמנדט שלו היה להמציא את ה-paperless office. זה מקרה ברור של חברה שמבצעת מחקר כדי לדאוג ליום שבו הטכנולוגיה העיקרית שלה לא תהיה רווחית מספיק. מרכז המחקר המציא את המשרד העתידי: הם המציאו את המחשב האישי, את ממשק החלונות הגרפי, את מדפסת הלייזר, ואת רשת האתרנט. זירוקס מיסחרה את הטכנולוגיה הזו, אבל המוצרים היו יקרים מדי והחברה נטשה את קו המוצרים הזה. אפל, יבמ, ומיקרוסופט זכו בשוק הזה. המחקר קצר-הטווח במרכז המחקר כן עזר לזירוקס לשפר מאוד את מכונות הצילום, ובהמשך את המדפסות, אבל למחקר ארוך הטווח לא היתה השפעה חיובית על החברה.

 

חזרה לגוגל. לדעתי, גוגל תקים מרכז מחקר כי היא לא יכולה שלא להמר. מחקר ארוך טווח הוא הימור. לפעמים הוא מצליח מנקודת המבט העסקית של החברה, ולפעמים לא (גם אם הוא מצליח להמציא טכנולוגיות חדשניות ומועילות). קשה מאוד לנהל אותו; בעיקרו של דבר נותנים לו להתנהל ומקווים שהוא יביא פירות. זה אפילו מסוכן לנסות לגרום לחוקרים להתעניין יותר מדי במוצרים הקיימים של החברה, כי זה עלול למשוך אותם לבצע מחקר קצר טווח, כאשר החברה רוצה שיחשבו על העתיד היותר רחוק. אבל כאשר חברה מגיעה לגודל ועושר מסויימים, אין הגיון בלא להמר ולהשקיע חלק מההכנסות במרכז מחקר. זה הימור, אבל זה מסוכן מדי לא להמר.

 

(חלק מהתובנות ברשימה התבררו לי בשיחות עם בטלר למפסון ועם אבי זילברשץ; תודה להם).

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • רוני ה.  ביום 17 במאי 2008 בשעה 14:57

    ההתרשמות שלי היא שמחקר המתבצע בתוך חברה מסחרית מצליח רק כשמדובר בשיפורים לטכנולוגיה קיימת ולא בשינוי טכנולוגי. לכן יכול להיות שזמן של 5-10 שנים הוא ארוך מדי למחקר כזה.

    נדמה לי שאפשר להוסיף לרשימת הכשלונות: HP ומדפסות דיגיטליות, Kodak וצילום דיגיטלי, מיקרוסופט וממשקים קוליים.

  • סיון  ביום 17 במאי 2008 בשעה 16:26

    כמובן שיש מרכזי מחקר מצליחים. אין לי מידע מסודר על כך, אבל בטלר אמר לי שגם מרכז המחקר של מיקרוסופט וגם מרכז המחקר שהיה לזירוקס השתלמו מאוד, והצליחו לפתח טכנולוגיות שהכניסו לחברות הרבה יותר ממה שהן הוציאו על המחקר.

    בשני המקרים (וגם ברוב המקרים האחרים) מרכזי המחקר גם יצרו מחקר חדשני ומועיל שלא הועיל כלכלית לחברה. לדעתי, כל זמן שהמחקר מכניס, צריך לספור גם את המקרים הללו כהצלחות.

    אבל באמת יותר קשה למצוא מקרים שבהם מחקר ארוך טווח באמת הועיל כלכלית לחברה שביצעה אותו.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 18 במאי 2008 בשעה 08:31

    אני סובר שכשמדובר בחברות כמו גוגל ההימור הוא די זניח.
    מימון כל החוקרים שהם צריכים הוא אפילו לא פרומיל מההוצאות.
    רוב הזמן החוקרים לא יגלו משהו חשוב.
    רוב מה שהם יגלו יהיה לא חשוב.
    זה פשוט טבעו של מחקר.

    הדברים הבודדים שכן יצליחו יחזירו את ההשקעה בריבית דריבית.

    דוגמאות לפעילות מחקרית רווחhת כזו היא SQL שפותחה ביבמ ו
    unix, c ב at&t
    java ב Sun.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: