אבא שלי היה מספר בדיחה על איש שנכנס לחנות ספרים ושואל את המוכר אם יש לו ספר לימוד על חקלאות בשפה הפורטוגזית.
– אתה רוצה ללמוד חקלאות?
– כן.
– אתה קורא פורטוגזית?
– לא.
– אז למה אתה מחפש ספר חקלאות בפורטוגזית?
– כי ככה אני אלמד גם חקלאות וגם פורטוגזית במחיר של ספר אחד.
נזכרתי בבדיחה הזו כשקראתי היום כתבות ב-"גלובס" ו-"הארץ" על ארגון שמנסה לסייע למדענים ישראלים במדעי החיים שחיים בארצות הברית לחזור לארץ. ב-"הארץ" הכתבה מלווה בתמונה שמופיעים בה שניים ממקימי הארגון הזה, רמי לוטם, שהבן שלו והבן שלי לומדים באותה כיתה, ושמוליק הס, שגר דלת לידנו.
למה נזכרתי בבדיחה? בכתבה ב-"הארץ" צוטטה תגובת משרד התעשיה והמסחר, שכללה את המשפט הבא: "משרד התמ"ת מרכז מאמצים להקמת מרכזי מו"פ חדשים בפריפריה, כאשר מרכזים אלה יסייעו בקליטת אותם מדענים מחו"ל." בכתבה ב-"גלובס" מסופר ש-"לפני מספר חודשים [ראש מינהלת החממות ומספר מנהלי חממות] חרשו את ארצות-הברית במטרה להחזיר ארצה מדענים מתחומי מדעי החיים ולהזמין אותם לפעול במסגרת החממות. במשלחת הציונית היו מנהל חממת אופקים, יורם הלוי; מנהל חממת הגולן, אלישע ילין; מנהלת חממת את"י, שרית סוכרי; ואיריס שחר מחממת ביוליין מירושלים." ד"ר רנה פרידור, ראש מנהל החממות, הסבירה את רמת התמיכה הממשלתית בחממות: "היום, תקציב לפרויקט אצלנו הוא בממוצע 2 מיליון שקל, שניתן כמענק. הפרויקט מקבל את הכול ולא צריך לשים פרוטה. המדינה שמה מתוך הסכום 85% ללא תנאי, והחממה משלימה את השאר – ובדרך כלל יותר."
המדינה רוצה להחזיר מדענים, או לפתח את הפריפריה? גם וגם, ובאותו שקל. גם אם נניח שהמימון הממשלתי לחממות מסייע להחזיר מדענים ישראלים לארץ, הממשלה מקצה אותו באופן שמכוון להכריח לפעמים את המדען לא רק להחליט לחזור לארץ, אלא לחזור לפריפריה, כי המימון מגיע דרך חממת אופקים או חממת הגולן. אולי המדען רוצה לחזור לאופקים, אבל אולי הוא רוצה לחזור לרחובות. אבל בשיטה הזו אפשר לטעון שגם פיתחנו את הפריפריה, וגם סייענו להחזיר מדענים ולפתח את התעשיה הישראלית.
למעשה, המצב יותר מסובך. קשה לומר אם הסיבוך הופך את המצב ליותר טוב או ליותר רע, אבל בטח שהדברים שונים מאיך שהם נראים. האם האנשים שעובדים על הפרוייקטים שחממת אופקים באמת גרים ועובדים באופקים או בסביבתה? בכלל לא בטוח. יש פרויקטים שפעלו במרכז הארץ ומומנו על ידי חממות בפריפריה. מין ישראבלוף שמאפשר לומר שהממשלה השקיעה בפריפריה אבל להוציא בפועל את הכסף היכן שיותר הגיוני כלכלית להוציא אותו (שזה לעיתים קרובות במרכז).
אני אסיים באיחולי הצלחה לרמי, שמוליק, וגיל בלנדר, ובתקווה שבאמת חלק מהמון המדענים הישראלים בארצות הברית ימצאו מקומות עבודה ראויים בארץ.
החיים באקדמיה 
תגובות
אדוני הפרופסור, הנמשל לא תואם למשל.
קשה ביותר להזיז מדענים שכבר גרים במרכז אל הפריפריה מאשר מדענים שנמצאים בחו"ל.
אנשים כמוך, יש להם ילדים? יש להם חברה ובי"ס?
יש למדען עצמו כבר את מסלול חייו.
מי שגר בשנים האחרונות בחו"ל ובמילא צריך להתאקלם מחדש בארץ- יש סיכוי קל שיוכל לחשוב על הפריפריה.
אבל מובן שמי שחושב שיותר הגיוני כלכלית להוציא את הכסף במרכז- הוא גם זה שיכתוב פוסט כזה.
פרופסורה במחשבים לא מעידה בהכרח על כישורים נוספים. מקווה שהאגו לא ייקח את זה קשה מדי.
הבעת רעיון נכון, אם כבר מהגרים חזרה, אכן צריך בכל מקרה להקים חיים מחדש ולכן למעבר לפריפריה יש תקורה משנית בלבד.
אולי הכותב התעלם מכך, אבל למה להשמיץ אישית ?!?
אם היית קוראת בקפידה את כלל הפוסטים, היית רואה שיש לך עסק עם אזרח ציוני ופרודוקטיבי.
לא ברור מהיכן הזעם שלך.
ואפילו מסכימה עם זה שהגיוני יותר כלכלית להשקיע את הכסף במרכז. אם זה לא היה הגיוני, אופקים לא היתה פריפריה. אז קודם שולחים אנשים, בניגוד לרצונם, לגור בחור שאין בו עבודה ואחר כך רוצים להביא את החור הזה מדענים, שברור שהם לא יגורו שם, כי מי מהם רוצה שילד שלו ילמד בבית ספר באופקים? הם רוצים כמובן שלילדים שלהם תהיה גם תעודת בגרות וגם הם יוכלו לחיות טוב כמו ההורים ולהגר מתישהו מהארץ.
אז מה הועילו חכמים בתקנתם? מה זה בדיוק עוזר לפריפריה?
מה שהפריפריה צריכה זה חינוך טוב, כדי שגם בוגרי בתי הספר שם יוכלו להגיע פעם לאוניברסיטה ולא רק לוטם והס ופרידמן.
אה…והגולן הוא בכלל שטח כבוש ונראה לי שאם מאוד בוער לאיזה מדען לשחק אותה קאובוי יש לו את האורגינל באמריקה. זה שהדוקטור בהכשרה מספר לנו שהכותב הוא אזרח ציוני ופרודוקטיבי, מה זה אומר? מילת קוד ל"אזרח טוב"?
הלך עלי…
אחת הסיבות שאנשים לא עוברים לפריפריה, כולל הצפון, היא חוסר הרצון שלהם לחיות בשכנות לבהמות טפשות ואגרסיביות שכותבות תגובות מבלי להפעיל את שרידי המוח שנותר להן..
ראשית, הכוונה שלי לא היתה לומר שתמיד כדאי כלכלית להשקיע במרכז. מה שהתכוונתי הוא שאם מסתכלים על השקעות של חממה בפריפריה, ומגלים שהיא השקיעה במרכז (זה קורה), אז המסקנה היחידה היא שבאותו מקרה החממה חשבה שיותר הגיוני כלכלית להשקיע במרכז.
שנית, לדעתי כל הדיון על האם קל יותר לחזור לארץ לפריפריה מאשר לעבור מהמרכז לפריפריה מפספס את הנקודה העיקרית של החממות הללו. הן לא נועדו להחזיר ישראלים לארץ. הן נועדו לעודד פעילות הי-טק באופן כללי, בעיקר של ישראלים שגרים בארץ. וגם את המטרה הזו הממשלה מנסה להשיג תוך כדי ניסיון להעביר אנשים לפריפריה, מה שגם אחת מהצפון מסכימה שהוא קשה, כי לאנשים יש ילדים בבית ספר ובן או בת זוג עובדים וכדומה. את הכל הממשלה מתיימרת לעשות בצורה שמאפשרת לטעון לגבי כל שקל שהוציאו שהוא תרם גם למטרה א' וגם למטרה ב'.
למדינה שבה בגיל 40 כבר אי אפשר להשיג עבודה , ואפילו קרח אין בה ללכת אליו.
אנו בביואברוד פועלים גם באפיקים אחרים מלבד מנהלת החממות. משרד הקליטה שפעל לפי הבדיחה שציין סיון מבין שחסרות תשתיות אמיתיות בפריפריה לקליטת מדענים בכירים כדוגמאת ה- 360 אותם אנו מייצגים. בסקר שערכנו עם משרד התמ"ת (מופיע באתרנו
http://www.BioAbroad.org.il)
החסם הראשי לחזרה לארץ הינו מחסור במשרות אקדמאיות ומחסור בעבודות מאתגרות, אם ימצאו משרות כאלה בפריפריה רבים מהמדענים יציעו מועמדותם.
רמי לוטם, ביואברוד
רק מעצם בחירת הכינוי אתה בוודאי מבין מדוע התקוממתי.
ועכשיו לענייננו- אני מכירה חממה באזור ק.שמונה. מציעה לך ללכת לשם פעם לסיור קטן.
אולי תבין טוב יותר את החשיבות של פיזור האינטלקט על מרחב גיאוגרפי גדול יותר (ולא, אין הכוונה לאינטלגנט "אחד מהמרכז". שישאר שם).
סביבה מדעית מאפשרת גם לנוער המקומי לחוות אותה ולתת לו כיוון מוצלח יותר, לטעמי, מנפלאות השכינה וקברי הצדיקים.
פרופסור שיעביר חוג בבי"ס למחוננים בתל-חי נותן ומקבל ערך מוסף פי כמה מאשר ברחובות. האמן לי.