כמה עובדות על האוניברסיטאות האמריקאיות המובילות

רבים נושאים את עיניהם לאוניברסיטאות האמריקאיות המובילות, ומידי פעם נשמעות קריאות לאמץ היבט זה או אחר שלהן, כדי שנדמה להן ונגיע לרמתן (לאחרונה בגלל שביתת המרצים, ובשנה שעברה במסגרת הדיון הציבורי על מסקנות ועדת שוחט). למרבה הצער, חלק גדול מההצעות הללו מובאות על ידי אנשים שיש להן הבנה מועטה ביותר לגבי מבנה ותפקוד האוניברסיטאות האמריקאיות.

אז הנה כמה עובדות מהותיות לגבי האוניברסיטאות האמריקאיות שאולי לא ידעתם:

  1. הן פרטיות בדיוק כמו האוניברסיטאות בארץ, לא פחות ולא יותר. הן לא פועלות למטרות רווח אלא הן מוסדות שלא לכוונת רווח (מלכ"ר, כלומר עמותה או אגודה עותומנית, שזה בערך אותו דבר כמו עמותה). גם האוניברסיטאות בארץ הן מלכ"רים (אני חושב שאוניברסיטת תל-אביב היא אגודה עותומנית, מאיזושהי סיבה היסטורית). אם הארוורד או סטנפורד מרוויחות המון, אף אחד לא משלשל את הרווחים לכיסו. אין בעלים ואין בעלי מניות. לא בישראל ולא באוניברסיטאות האמריקאיות המובילות. המובן היחיד שבו ניתן לומר שהאוניברסיטאות האמריקאיות יותר "מופרטות" הוא היעדר פיקוח ממשלתי על שכר הלימוד ועל שכר העובדים.
  2. הן זוכות למימון ממשלתי אדיר, בעיקר דרך מענקי מחקר גדולים. ב-MIT (ואני מניח שבכל האוניברסיטאות האחרות), חצי מכל מענק מחקר הוא תקורה, כלומר רק חצי מהמענק מושקע ישירות במחקר הממומן, והשאר מממן את האוניברסיטה באופן כללי (והיא יכולה לעשות איתו מה שהיא רוצה). בארץ התקורה קטנה בהרבה (נדמה לי ש-15 אחוז).
  3. ללמוד בהן עולה בסביבות 50 אלף דולר לשנה, ותואר ראשון לוקח ארבע שנים. תכפילו. ב-MIT המספר המדוייק הוא $48,200, וזה כולל שכר לימוד והוצאות מחיה (סטודנטים לא גרים בבית). האוניברסיטה עוזרת לרוב הסטודנטים (בעצם למשפחות שלהם) לעמוד בהוצאה הזו דרך מלגות והלוואות, אבל ההוצאה היא עדיין עצומה.
  4. יש להן קרנות עומדות בהיקפים דימיוניים, בעיקר מתרומות של בוגרים. הקרן של MIT היא 10 מיליארד דולר, והיא השישית בגודלה. להרוורד יש יותר מ-34 (מיליארד), לסטנפורד יותר מ-17, ולפרינסטון, ייל, ולאוניברסיטה של טקסס יותר מ-15. יש לפחות 69 אוניברסיטאות בארה"ב עם קרן של יותר ממילארד דולר.
  5. לשם השוואה, ההקצבה הממשלתית להשכלה גבוהה בארץ היא בערך 5.5 מילארד שקל לשנה, והתקציב השנתי של אוניברסיטת תל-אביב הוא בערך מיליארד וחצי שקל. מספר חברי הסגל בתל-אביב וב-MIT הוא דומה (בערך אלף), אבל בתל-אביב יש פי שלושה יותר סטודנטים (30 אלף לעומת עשרת אלפים).
  6. גם האוניברסיטאות האמריקאיות מעניקות קביעות לחברי הסגל, ואינן מפטרות חברי סגל קבועים שנראים או נחשבים לא פרודוקטיביים (או שהם באמת לא פרודוקטיביים).

מה המשמעות של העובדות הללו? המשמעות היא שגם אם מחליטים שכדאי שהאוניברסיטאות בארץ ידמו יותר לאוניברסיטאות המובילות בארה"ב,

  • המשמעות העניינית היחידה של הפרטת האוניברסיטאות בארץ הוא הסרת הפיקוח הממשלתי על שכר הלימוד ושכר העובדים באוניברסיטאות;
  • צריך יהיה להמשיך לקיים מימון ממשלתי מסיבי של ההשכלה הגבוהה, כמו בארה"ב,
  • להעלות את שכר הלימוד בסדר גודל,
  • ולהקטין משמעותית את מספר הסטודנטים.

נכון שהאוניברסיטאות הללו מעולות, ושאנחנו בארץ צריכים לשאוף להשתפר (כולם צריכים). אבל המחשבה שאיזשהו quick fix, שינוי קטן אבל מכריע, יביא את האוניברסיטאות בארץ להיות ממש כמו הארוורד ו-MIT, היא מחשבה ילדותית.

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • טלי  ביום 2 במרץ 2008 בשעה 16:39

    אני כרגע קצת מצולקת מהעולם האקדמי בארץ או בכלל (אחרי שסיימתי תואר שני מחקרי) אבל אשמח לקרוא את תובנותיך ואני מאחלת לך הרבה הצלחה והנאה.

  • גיל  ביום 2 במרץ 2008 בשעה 19:17

    גם אני כרגע לומד בארה"ב והייתי רוצה קצת לתקן אותך כי נדמה לי שאתה מתייחס רק לאוניברסיטאות פרטיות בארה"ב ואלו כידוע מציגות רק חלק מהתמונה. בארה"ב יש כמובן הרבה אוניברסיטאות ציבוריות שהן אוניברסיטאות מדינה, ואין בהכרח קשר בין רמת הלימוד לעובדה שהאוניברסיטה ציבורית או פרטית. כך למשל, אוניברסיטת ברקלי, UCLA, אוניברסיטת שיקאגו, מישיגן ועוד הן אוניברסיטאות ציבוריות מעולות. ברוב האוניברסיטאות הציבוריות שכר הלימוד קטן הרבה יותר מהאוניברסיטאות הפרטיות, תוך העדפה לסטודנטים מקומיים. יש מילגות שונות שמממנות את הלימודים לסטודנטים שגרים במדינה אם התקבלו ללימודים.

    אני אישית לא חושב שיש קשר בהכרח בין גדול האוניברסיטה לאיכותה. יש אוניברסיטאות ענק שהן מעולות לא פחות מאוניברסיטאות קטנות יותר. מה שחשוב הוא היחס בין מספר הסטודנטים לחברי הסגל.

    אגב, הנקודה הכי חשובה בעיניי, שהזכרת כלאחר יד, היא מערך ההלוואות האדיר שיש לסטודנטים. ההלוואות הללו מאפשרות לא רק לממן שכר לימוד אלא גם לשכור דירה, ולקנות בעצם כמעט כל דבר. סטודנטים יכולים ללמוד בשקט ורק כשהם מסיימים ללמוד הם יתחילו להחזיר את הלוואות לפי המשכורות שלהם. גם אם לוקח להם 20 שנה להחזיר את ההלוואה היא אינה מעיקה עליהם בצורה מיוחדת. זו פשוט צורת חשיבה אחרת שלדעתי מאוד נכונה, כי היא רואה בהשכלה גבוהה ערך חשוב שצריך לעבוד עליהם קשה ולשלם עליו בהתאם.

  • סיון  ביום 3 במרץ 2008 בשעה 03:01

    אתה צודק, יש באמת הבדלים בין
    ה-state universities ובין האוניברסיטאות
    הפרטיות בארצות הברית. אני פחות מכיר
    את האוניברסיטאות הציבוריות.

  • ח.נ. בי.  ביום 27 במרץ 2008 בשעה 12:59

    שאלה באמת.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: