פרס הנובל שפרופ' עדה יונת זכתה בו גורם נחת ובעקבותיו התקשורת מלאה במאמרים שמדגישים את הצורך לקדם את המדע, כמו למשל מאמר המערכת של "הארץ" מיום שישי. זה בדיוק הזמן לשאול איזה מהלכים צריכה לעשות החברה בישראל כדי לקדם את המדע.
תשובה אחת, שהיא שגרתית אבל נכונה, היא שצריך להגדיל את מספר חברי הסגל באוניברסיטאות ולהגדיל את תקציבי ההשכלה הגבוהה. התשובה הזו הופיעה בצורה זו או אחרת בכל המאמרים שנכתבו בעקבות הזכיה של פרופ' יונת. בגלל היסטוריית קיצוצי תקציב ההשכלה הגבוהה של השנים האחרונות קשה לקוות לתוספת משאבים כזו, אבל אני מקווה בכל זאת.
אבל חוץ מהמהלך הזה יש עוד מהלכים שצריך לעשות ושלא תלויים בשום תקציבים.
המהלך הכי מתבקש בעיני הוא שיפור ההכשרה של מדענים צעירים והורדת הגיל שבו הם מתחילים לעסוק באופן פעיל במדע, באמצעות יצירת מסלול של מדענים מצטיינים, בדומה למסלולים של ספורטאים, מוזיקאים, ורקדנים מצטיינים.
ספורטאים ואמנים מצטיינים זכאים להקלות מפליגות בתנאי השירות בצה"ל, מה שמאפשר להם להמשיך לפעול ברצף בתחום המקצועי שלהם ללא הפסקה של שנתיים או שלוש. חיילים בקטגוריות הללו עוברים הכשרה צבאית של שלושה חודשים לכל היותר (מעשית רק טירונות קצרה), הם זכאים להתאמן כל יום, לשרת לא יותר משש שעות ביום (והרבה פעמים פחות אם אימונים מסודרים לא מותירים זמן לשש שעות שירות), לשהות בחו"ל בזמן שירות החובה עד 90 יום בשנה ולעוד הקלות אחרות.
צה"ל גם מכיר בעוד רמות של הצטיינות: לעילויים מותר לשהות בחו"ל במשך רוב תקופת השירות הצבאי ואפשר לקצר את שירותם, כך שמעשית הם לא משרתים כמעט בכלל. הכדורגלן בן סהר, למשל, נכלל בקטגוריה הזו, מה שהביא לאפיזודה המוזרה של הימים האחרונים שבה הצבא הסכים לא למנוע ממנו לצאת מהארץ למרות שהוא לא עמד בדרישות המינימליות שהצבא הציב לו (הצבא עומד על דעתו שסהר הפר את ההסכם עימו, אבל לא מסביר למה אינו אוכף את ההסכם). פעילות ספורטיבית ברמה נמוכה מהרמה הדרושה להצטיינות מזכה חיילים במעמד של ספורטאי פעיל ובחלק מההטבות שמוענקות לספורטאים מצטיינים.
בחירה של חיילים לקטגוריות של מוזיקאים ורקדנים מצטיינים מתבצעת על ידי ועדות של המשרד לתרבות וספורט, בכפוף למכסות. ספורטאים מסווגים כמצטיינים על פי קריטריונים קבועים, למשל מיקום 1-3 באליפות ישראל בספורט אישי. אין מכסות לספורטאים מצטיינים ופעילים. הנקודה החשובה כאן היא שלצבא אין שום חלק בתהליך הבחירה, והוא לא קשור כלל לתרומה הצפויה של החייל לצבא אם לא יוכר כמצטיין. באופן דומה, מדענים מצטיינים צריכים להיבחר על ידי מערכת ההשכלה הגבוהה, ללא קשר לתרומה הצפויה של מדען זה או אחר לצבא. הקריטריונים צריכים להתבסס על מוכנות מוקדמת ללימודי דוקטורט ועל הצטיינות יוצאת דופן בלימודי תארים קודמים.
כל הנימוקים שתומכים במסלולי הצטיינות לספורטאים, מוזיקאים, ורקדנים, תקפים גם לגבי מדענים. הפסקה של שנתיים שלוש בקריירה בשל שירות צבאי אינטנסיבי מפריעה למדענים לפחות כמו לספורטאים ואמנים; לעיתים קרובות, מדענים תורמים תרומה אינטלקטואלית המשמעותית בגיל צעיר, ולכן חשוב להקדיש את העשור השלישי בחיים למדע; החברה בישראל נהנית מהצלחה יוצאת דופן של מדענים, ולכן חשוב לתת לצעירים מבטיחים תנאים מתאימים.
בין האוניברסיטאות וצה"ל יש שיתוף פעולה הדוק במגוון של נושאים ותוכניות. האוניברסיטאות מכשירות אנשי מקצוע עבור צה"ל במסגרת העתודה האקדמית. חניכי קורס טייס לומדים במקביל להכשרתם כטייסים לימודים אקדמיים של אוניברסיטת בן גוריון. חיילים לומדים באוניברסיטה העברית במסגרת תוכנית תלפיות. האוניברסיטאות מסייעות לתוכניות הללו בדרכים מגוונות לא מובנות מאליהן. למשל, האוניברסיטאות מנהלות מערכת קבלה מיוחדת עבור מועמדים לעתודה האקדמית; חניכי קורס טייס לומדים לימודים אקדמיים בבסיס של חיל האויר, ולא בקמפוס של אוניברסיטת בן גוריון. שיתופי הפעולה הללו אינם סטאטיים, הם משתנים מדי פעם, בעיקר על מנת לענות לצרכים המשתנים של צה"ל.
את שיתוף הפעולה הזה צריך להרחיב למסלול של מדענים מצטיינים שיזכו להקלות דומות לאלו שספורטאים ואמנים מצטיינים זוכים להן. התוכנית הזו תיתן מענה לצורך הבוער ביותר של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל: הצורך במדענים מהשורה הראשונה בעולם, מדענים שכדי להכשיר אותם יש צורך בתנאים דומים לתנאים שמדענים לא ישראליים זוכים להם. הקלות בשירות הצבאי ישפרו את איכות המדענים בישראל, בדיוק כפי שהן משפרות את רמת הספורט והאמנות.
שיתוף הפעולה של האוניברסיטאות עם הצבא בתוכניות כמו העתודה האקדמית, תלפיות, וקורס טייס נובע בעיקר מאמונה באוניברסיטאות שהתוכניות הללו תורמות תרומה משמעותית לצה"ל ודרכו לחוסנה של המדינה. צה"ל והחברה צריכים להבין שמעמד של מדענים מצטיינים יתרום תרומה משמעותית לאוניברסיטאות ודרכן למדינה ולחברה. האוניברסיטאות חייבות להתעקש על כינון תוכנית כזו. היא לא דורשת תקציב, היא לא תחליש את צה"ל, אבל היא תקדם את המדע וההשכלה.
